קשר משמעותי, עם אהבה וכיף, אך עם זאת קשר לא ארוך במיוחד (שלושה חודשים בערך), נגמר מצידו. מרגישה החמצה גדולה והוא טוען שגם הוא, ושהוא אוהב אבל פגוע. החליט שאנחנו לא מתאימים, שהוא נפגע ושכנע את עצמו שאין סיכוי שאנחנו מתאימים ודברים לא ישתנו. ממש 'חימם' את עצמו כי בגלל נסיבות כאלו ואחרות לא התאפשר לדבר על הדברים בארבע עיניים, ללבן בינינו את העניינים. בתחושה שלי אם היה מתאפשר להיפגש הדברים היו נראים אחרת.
כרגע לא מדברים בינינו, הוחלט על נתק ופגישה בארבע עיניים כשיתאפשר בעוד כשלושה וחצי שבועות. מצידי, נותנת לדברים להירגע.
יחד עם זאת, קשה לי. קשה מאוד להניח לגעגוע, לאהבה, לתחושת הפספוס. החוסר וודאות יכולה לחרפן, החוסר ידיעה מה עובר לו בראש, התקווה שאולי יחזור בו.
כולם אומרים לי
תניחי לזה, מה שצריך לקרות יקרה, תמשיכי בחייך ואם זה שלך אז זה שלך.
איך? איך מרפים לפחות לחודש הזה?
יש סיכוי שגבר שננעל כך על חוסר התאמה ישנה את דעתו ברגע שניפגש ויסתכל לי בעיניים?
מה אפשר לעשות מלבד להניח לו עד שניפגש? מה לומר כשנפגשים בשביל להוציא אותו מהפחד שהויכוחים יחזרו?
אני את הלקח שלי למדתי, אבל השורה התחתונה לא היו בגידות, לא היו קללות, לא אלימות וגם לא סחיטה רגשית. הסתדרנו עם המשפחה והחברים, נהננו מאוד לבלות יחד. באמת שקשה להרפות מהפספוס של משהו טוב שהתפקשש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025