אני אעשה את זה בקצרה, יש לי אח עם בעיות נפשיות היו לו כמה התקפים פסיכוטיים ושימוש ארוך טווח בסמים. במשך השנים הוא גר בבית,הלך ויצא ממוסדות טיפוליים שההורים שלי מימנו ואני כל הזמן הפצרתי מההורים שלי שהוא לא יכול לגור בבית יותר כי הבית עושה לו רע, מכבה אותו, אין לו פה חברה,אנשים, כולם פה מבוגרים והוא משתגע ורק נמצא במחשב וישן כל היום. ההורים שלי כביכול מסכימים איתי אבל בפועל אני מבינה שלאמא שלי יש תלות בו, היא רוצה שהוא יהיה קשור אליה ויזדקק לה אז היא לא מקדמת אותו, עושה בשבילו הכל, מתייחסת אליו כמו לתינוק, לא באמת דוחפת אותו למצוא עבודה, לצאת מהבית , להכיר מישהי. אני מרגישה שבמסווה של עזרה ודאגה היא מנוונת אותו ומשאירה אותו במעגל מסכנות הזה כי זה עולה לה על הצורך של להרגיש שולטת. זה נורא בעיני ולא יכולה עוד לראות את זה מהצד. הבעיה שגם עבורו זה עובד הסידור הזה והוא לא נוקף אצבע כל עוד ממשיכה להשאיר אותו קרוב. מה עליי לעשות? ניסיתי לדבר איתה אבל זה דפוס שהיא אפילו לא מודעת אליו ומכחישה אותו במסווה של דאגה ורחמים עליו. לא יכולה יותר לראות את זה מהצד לראות אותו ככה נובל כשהיא מחזקת את המצב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות