היי לכולכם
אני לומדת פסנתר מגיל 3. כמעט ולא התאמנתי, בטח לא כמו שאר חבריי הפסנתרנים, ובכל זאת אני סיימתי את הקונסרבטוריון עם 5 יחידות ו100 ברסיטל. אפילו בלי להתמיד הצלחתי בזה תמיד, יש לי שמיעה אובסולוטית (אני מזהה את התווים שאני שומעת בלי לראות אותם) ואני יודעת שיש לי פוטנציאל גבוה ואוזן טובה. אני גם יודעת להגיש יצירה ולעשות מניפולציות בזמן הנגינה כדי להרשים אחרים, בקיצור הקדשתי לזה את כל חיי ואני יודעת איך לרגש.
מוזיקה זה המקום הבטוח. הדבר שאני הכי יודעת בעולם. אני לא יודעת להגדיר אם זאת תשוקה אמיתית, אבל אני מסתפקת מלהצליח. זה הדבר היחיד שאני באמת מיוחדת ומצטיינת בו.
אבל, אם אפנה למוזיקה יכול להיות שאתפספס בדברים אחרים שאני רוצה לעסוק בהם, כמו פסיכולוגיה, נדל״ן,
ניהול, ביולוגיה, רפואה ועוד. לימוד מוזיקה יבוא בחשבון על דברים אחרים, אני לא מסוגלת להתמקד בכמה דברים אלא רק בדבר אחד.
האם כדאי ללכת עם הכישרון, או שהמוזיקה היא מקצוע למי שמאוהב בה ולא כדאי להכניס את עצמך לצרות כלכליות? אני אוהבת כסף.
פסנתרנית חודש אחד תקנה ריבה וחודש אחר תגור ברחוב, ולא הייתי רוצה להיות מורה, זה מקצוע תובעני עם גמול קטן, אבל זה האזור הבטוח. אני לא יודעת כמה אצליח במקצועות אחרים, אפילו אין לי בגרות מלאה.
אני רוצה ללמוד בחו״ל, ואני יודעת שבמוזיקה יהיה לי פי 10 יותר קל להתקבל, קשה לי לקלוט שפות ואני לא מצליחה ללמוד מתמטיקה, אז יהיה לי קשה להתקבל למקצועות אחרים ובטח בחו״ל.
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות