היי .
לא פעם שיתפתי כאן כמה רע לי בחיים מסיבה אחת שלא מניחה לי- אין לי חברות.. ככה זה מרגיש לפחות.
כשאני חושבת באמת על מי נמצא בחיים שלי, אין הרבה בכלל. יש לי חברה שגרה בחול, עוד 2 שלא ממש גרות בסביבה ועוד אחת שהיא פחות או יותר החברה היחידה שלי . לפעמים אני משלימה עם זה , מבינה שזה ככה ובגדול קשה לשנות את זה כל עוד הסביבה שלי לא תשתנה או דברים בחיי לא יתקדמו. ולא סביב זה הדיון.
התחלתי להרגיש לאחרונה חרדה ממש גדולה בלחשוב על לצאת עם גברים. אני כרגע בשלב שבו אני רווקה הרבה זמן ואני מתחילה לגלות עניין בלהכיר בנים, אבל כשאני חושבת על זה שאולי נדבר על חיי חברה , יציאות ובילויים , יתגלה לאט לאט שאין לי באמת הרבה פעמים עם מי לצאת, ואני לא יוצאת אך ורק בגלל זה , ולא כי אני לא רוצה. ובאופן כללי כל נושא חיי החברה שלי , שהם מאוד עלובים, מאוד מאוד מביך אותי ואני מוצאת את עצמי נמנעת מלהפגש עם בנים , פשוט כי אני נורא מפחדת שזה יתגלה וקודם כל זה מאוד יביך אותי , ודבר שני אני בטוחה שזה ממש לא מושך ואני ארגיש עלובה, מוזרה ושאולי משהו לא בסדר בי, שהוא יחשוב שאני בחורה שאין לה חיים ושכנראה הבחור הזה יהיה רב חיי החברה שלי. זה ממש כבר על גבול חרדות לגבי זה. אני מתביישת בזה מאוד.
אשמח לשמוע דעות בעניין... תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025