במשך רוב הנעורים שלי ההורים שלי רבו מלא והייתי בעיקר בצד של אימא. אבל פתאום כשהייתי בן 16, אימא החליטה לעזוב אותנו לטובת אישה לסבית.
נשארתי לחיות עם אבא, ילד יחיד. שמעתי ממנה פה ושם, אבל היא התחילה "חיים חדשים" ומה שהיה - מבחינתה לא קיים יותר. היא אדם חדש.
עכשיו פתאום היא שלחה לי אישית מכתב בדואר רשום שבו היא שואלת מה שלומי, מספרת על החיים שלה ושאולת אם אני רוצה להיפגש לדבר על החיים שלי. רמזה שהיא יכולה לספר משהו שיכול לעניין אותי. וואללה, פתאום נזכרה להתגעגע.
אני חושש שמשהו פה מסריח. היא אישה חסרת כל רגש כנראה, בול עץ מיובש. אני לא מאמין שבאמת אכפת לה איפה שירתתי בצבא ומה אני לומד עכשיו. בטח היא רוצה משהו. מצד שני, יכול להיות מצב שאני לא שופט אותה לצד החיובי ואולי היא באמת יכולה לספר משהו.
האם כדאי להיפגש או זה מלכודת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות