זכיתי בסביבה מדהימה, הורים ואחים, בעל שהוא בן זוג לחיים וחברים טובים. יש בעיה אחת, אני לפעמים מרגישה שאני יותר מידי אוהבת את כולם, עד שאין לי מקום לעצמי, אני מוצאת את עצמי דואגת לכולם במהלך היום, כל אחד בענייניו, כואבת לי הבטן רק מלחשוב על זה שקשה לאחי, ומה עם העבודה של אבא, ואיך אמא מרגישה...
לאחרונה זה הולך ומחמיר, כרגע בעיקר מטריד אותי שאחי רווק ללא ניסיון אחרי גיל 25, אני חוששת שהוא הומו ומתייסרת רק מלחשוב על כך שהוא מתמודד עם זה לבדו! מה עושים? משחררים? לא עוזבים עד שעוזרים?
וכל פעם יש משהו אחר, לסחוב צרות של חמישה אנשים כאילו הן שלי זה כבד, מאוד. אני לא מצליחה אפילו לחשוב על ילד משלי, איפה מכילים כל כך הרבה אהבה ודאגה?
האם אני לא שפויה? איך אפשר לאהוב אחרת את מי שסביבי? אני מוכנה לקחת את כל מה שטוב בחיי ולחלק לאהוביי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות