שלום, אני רוצה להעלות את הנושא לדיון ולשמוע לדעתכם.
אני בת 21, לומדת, עובדת במשרה חלקית. בנוסף מסדרת את כל הבית לבד, פרט לעזרה קלה מאחי פעם ב, עם כלים, ועזרה עם כביסה מאמא.
גם מבשלת להם, כמובן שרק אני, אף אחד אחר לא מבשל בבית הזה.
הבעיה היא כזו. אבא שלי משום מה חושב שהוא לא צריך לעשות כלום, אבל כולם חייבים לשרת אותו.
ואני מדברת איתכם שאתמול לא הייתי כל היום בבית. לימודים, סידורים. באתי ממש מאוחר.
כבר היום בבוקר, בבוקר טוב, עושה לי פרצופים ודוחף לי כלים לכיור (וכן, הם באמת ממש מבלגנים, אולם זו לא אשמתי וממש לא אחריותי. אני כל היום מ-5 בבוקר עד סוף היום, לא הייתי נוכחת פיזית בבית אתמול. מן הסתם שגם מאוד התעייפתי).
מרגיש לי תמוהה שאמא עובדת מבוקר עד ערב, אבא בבית ימים רבים, אפילו משחק במשחקים, ואני לומדת, עובדת, מנקה ומבשלת.
מדוע שארצה משפחה בעתיד ו'שותף לחיים', שיתנהג כמו אבי?
תקשיבו, אני לא רוצה להיות משרתת 24/7 למשך שארית חיי.
אני רוצה מקצוע מכובד, חיים מכובדים, משפחה מכובדת, ושאני, בן הזוג והילדים ממשנעשה חלוקה.
מישהו עושה כביסה, מישהו כלים, מישהו ריצפות. גם בבישול, אין סיבה אמיתית שזה יפול על אדם אחד.
כל אחד קצת, ואני אהיה מרוצה.
תקשיבו, אני ממשמרגישה משרתת, וזה עוד יותר אמיתי כי אני רואה בעיניים שלי שאבא כל היום בבית.
ויש לי בן זוג ממש מקסים, אך הוא גדל בדיוק באותו סוג בית. הוא לא עושה דבר ואימו הכל.
איך לבנות חיים משפחתיים כפי שאני רוצה?,
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025