איך הוא התהפך לי כל כך מהר?

היי, אני שירה, בת 27. לפני כמה חודשים הכרתי בחור שמצא חן בעיניי במקרה, דרך חברים של ההורים. התחלתי איתו והוא הזמין אותי לצאת. יצאנו במשך שבועיים בחופשת סמסטרים באינטנסיביות (שהוא דחף לה) והוא התלהב מהרגע הראשון מכמה שהוא חושב שיש לנו חיבור (שהיה באמת מדהים), מכמה שמרגיש לו בנוח איתי, ובהמשך הקשר מכמה שאני כיפית, מזה שיש לנו רקע משותף עם המשפחות מגיל צעיר- מה שגרם לי להרגיש מאוד בנוח וגם להראות את ההתלהבות והעניין שלי. אחרי מספר דייטים שכבנו והמשיך להיות נהדר בינינו. הוא בחר להתוודות על זה שיש לו רגשות מסוימים ושאף פעם לא היה לו עם אף אחת מה שיש לן איתי ואני אמרתי לו שגם לי כיף ושיש לי רגשות ושמחנו ביחד. הוא הזמין אותי לפגוש החברים שלו אך מכיוון שאפילו לא עברו שבועיים הרגשתי שזה קצת יותר מדי והודיתי לו ובקלילות הסברתי שטיפה מוקדם לי. הוא הבין. באחת השיחות האחרונות שלנו סיפרתי לו שקשה לי להיפתח בהתחלה כי אני מפחדת להיפגע מניסיון העבר, אבל הוא אמר שהוא לא מרגיש את זה ממני בכלל (השתדלתי שלא לאפשר לזה להגביל אותי איתו). הסברתי לו שבשלב הזה אם הגבר שאני יוצאת איתו, נגיד, ביום חופש ולא מנסה ליצור איתי קשר אפילו בוואטסאפ יום שלם אז אני אחשוב שהוא לא ממש בעניין שלי יותר וכנראה שלמחרת אחתוך (מפחדת להיפגע מאוד וקשה לי להמשיך עם גבר שאני מרגישה שהוא לא נותן לי ביטחון). הקשר בינינו היה מאוד רגוע ונעים, פתוח ופשוט נכון והרגשתי שאני יכולה להיות אני כשאני איתו. למחרת הרגשתי שהוא התחיל להיעלם לי. ניסיתי להבין ממנו מה קורה בעדינות והוא נפתח ואמר שהוא לא כל כך יודע מה הוא רוצה, שאולי היה לו אינטנסיבי מדי, לא רוצה למרוח אותי ושאולי הוא צריך לחשוב. הסכמתי שזה היה מאוד אינטנסיבי ושאלתי אם הוא רוצה לחשוב אם לצאת איתי בכלל ואם כן אז עדיף שהוא יחתוך, והוא אמר שהוא לא יודע מה הוא חושב אבל שהוא לא רוצה לפגוע בי ושאולי בגלל זה עדיף שנחתוך. הסברתי לו בעדינות שלי לא מפריע אם הוא צריך לחשוב, שלא ידאג לי שאפגע כי אנחנו רק יוצאים שבועיים ולא קרה כלום ואני אהיה ממש בסדר. הוא ביקש לחשוב ואמרתי לו שאם הוא חושב אז שישחשוב כמה כיף לנו ושאפשר להמשיך ככה ולא צריך להתקדם מהר לשום מקום. חשבתי שזה נגמר, אבל הוא באמת חזר אחרי כמה ימים שהוא חשב והודיע שהוא רוצה שנמשיך לצאת איתי ושכיף לו איתי מאוד, שהוא סתם נלחץ כי הוא לא ציפה למצוא את עצמו במקום שהוא נמצא בו כל כך מהר. אמרתי לו שזה בסדר והמשכנו לצאת עוד שבוע וחצי (כל הדייטין ביוזמתו) אבל זה לא היה אותו דבר, כל ההתלהבות נעלמה ובדייט האחרון הוא היה מרוחק ורצה ללכת תוך שעתיים. הוא חתך אחרי יומיים מבלי להגיד כלום חוץ מזה שהוא לא חושב שזה "זה", למרות שלכל מה שהוא אמר בעבר הוא התכוון. סיימנו את השיחה בידידות ונפרדנו לדרכינו.

אני עוד חושבת עליו המון ועברו כבר 3 חודשים כמעט מאז. לא הרגשתי אף פעם שמשהו היה לי כל כך נכון ונעים ככה, למרות שהייתי במערכת יחסים רצינית שנמשכה שנתיים וחצי. עד עכשיו לא מבינה מה הייתי בשבילו, אם זה היה ניסיון להשכיב אותי או פשוט בחור שנלחץ, או אולי משהו שאני עשיתי גרם ללחץ? אני מאמינה שאני יודעת לזהות כשאנשים משקרים ונדמה לי שהוא באמת התכוון לכל הדברים שאמר וההתלהבות הייתה אמיתית, אז אם ככה מה קרה?

תודה על העזרה,
שירה.