אני גרושה עם 3 ילדים, חיי הנישואים והגירושים היו קשים ואין לי ולילדים קשר עם הבעל/האב. למרות שעברו 10 שנים מאז שנפרדנו הרגשתי כל התקופה הזאת שאני רק מאושרת על הפרידה וההקלה שאחריה, שלא בא לי להכיר גברים, שהם דוחים אותי. , ועכשיו אני לגמרי חסרת אונים, גם אם אני רוצה פתאום אני כבר לא יודעת איך להתחיל להכיר ואיפה. לאחרונה אני מרגישה שאני רוצה שינוי, רוצה לבלות ולא רק עם חברות אלא להיכנס לזוגיות טובה ושלווה אבל כל הזמן נעצרת, דוחה החלטות וביצוע. חשבתי שזה בגלל היחסים הגרועים עם הבעל לשעבר. ההשפלות המילוליות והקללות שהיה מקלל אותי, זה שהיה אדם קשה ואלים גם כלפי הילדים, אבל בכל זאת עברו 10 שנים, זה הרבה זמן ואני משום מה לא מתגברת ולא מתמודדת. עברתי סשיינים עם פסיכולוגים ולא התחברתי לאף אחד מהם ומבחינתי זה היה זריקת כסף לשווא. אני רוצה את עצתכם מה לעשות, איך להיפתח יותר, איך להשתחרר ולעשות משהו עם עצמי כי חוץ הילדים שהם כל חיי עכשיו, אני מתבגרת וזה לא לעניין להסתפק רק בחיי המשפחה. אני צריכה גם לחיות את חיי. מה לעשות עם הדילמה הזאת של לרצות ולא לרצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות