היי, אני מאוד אוהב את אמא שלי אבל הרבה פעמים היא עשתה החלטות שגויות שהשפיעו עליי וגם על האחים הקטנים שלי גם בילדות וגם בהתבגרות, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 10 ושנתיים לאחר מכן היא וחבר שלה הכירו.
לחבר שלה יש שלושה ילדים, אני בסדר עם אחד מהם, אחד לא גר איתנו ואחד נמצא בצבא.
לפני שנתיים בתקופה שהשלישי התגייס הוא ישן אצלינו וקילל את אמא שלי (וגם את אמא שלה!), אני הייתי בבסיס כשזה קרה ומזל שכך.
אמא שלי והחבר העיפו אותו מהבית ולא שמעתי ממנו כשנה, עד שהוא הסתבך בצבא והיה מגיע לבית שלנו.
ברור שנשאר לי הרבה מאוד כעס כלפיו אבל סתמתי את הפה כדי לא להעכיר את האווירה בצורה גרועה יותר, הוא התייחס לאמא שלי מאוד יפה (כיאה לאדם צבוע), אבל מרוב שהיא תמימה היא נתנה לו את האפשרות לישון בבית בלי בעיות.
הוא היה מגיע אלינו כל השנה שעברה מדי חודש או חודשיים לסופש, כשאמא שלי וחבר שלה לא היו בסביבה הוא היה מרשה לעצמו לקלל, לאכול את כל המקרר, להירדם בסלון כל היום וכו וכו (בנוסף לכל הוא מאוד, אבל מאוד טיפש). למזלי הענק, אני עדיין משרת בצבא, ובשנה האחרונה היציאות שלי הביתה לרוב לא תאמו את שלו.
לפני שבוע הגיע השיא, הוא היה בשירותים שנמצאים בקומה שלי, השאיר את השירותים מלוכלכים בצורה דוחה וכשעליתי לשאול אם זה היה הוא (אף אחד לא נכנס לשירותים האלו חוץ ממני ומאח שלי, וגם ראיתי אותו יוצא מהשירותים) הוא אמר שזה לא הוא, ושזה היה אחי, שאלתי את אחי אם יכול להיות שזה הוא והוא טען שלא.
עליתי בחזרה ובביקשתי ממנו לנקות, הוא לא הסכים ובנוסף נשבע בסבתא שלי שזה לא היה הוא (כדי לחסוך את חוסר הודאות אני אתן ספוילר ואגלה שבסופו של דבר הוא הודה).
ברגע שהוא אמר את זה העצבים שלי עלו ואמא שלי והחבר שלה באו להרגיע, חבר שלה הלך לנקות את השירותים בזמן שהוא מגן על הבן שלו.
דיברתי עם אמא שלי שטענה שאני לא מכבד אותה, ואני טענתי שהוא לא צריך לישון בבית שלנו.
המצב בבית פי עשרה יותר גרוע ממה שאפשר לתאר מהניסוח שלי, אני לא יודע איך לגרום לאמא שלי להבין שהיא עושה טעות כשהיא מכניסה אותו לבית שלנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות