היי
בבקשה לא לשתף בפייסבוק
אני בן 30 ומוצא לנכון לשתף אותכם במחשבות שמתרוצצות לי בראש.
הייתי במספר קשרים בחיים שלי וכל פעם שהרגשתי שזה נהפך להיות רציני הרגשתי שאני מאבד את עצמי במערכת היחסים ומסצובב עם תחושת חרדה ומועקה ומצב רוח ירוד כאילו אני סוחב איתי מטלה.
כשאני מסתכל על אנשים אחרים שהם בזוגיות אני מאוד מקנא ומתעצבן כי אצלי זה לא קורה.
אני יודע שהדשא של השכן תמיד יראה ירוק יותר אבל בכל זאת, לא יתכן שמיליוני אנשים מסתובבים עם תחפושות ומעמידים פנים שהכל בסדר.
הקשר מסתיים בדרך כלל מהצד השני כי אני בדרך כלל מאוד עקשן להשאר גם כשלא טוב לי ( כי אני יודע שזה לא קשור לצד השני ) ואולי משהו כן יפתח מהצד שלי ואשנה גישה למרות שאני מאוד פסימי כשזה מגיע לנושא הזה.
באיזשהו שלב בת הזוג מתחילה להרגיש שאני נסגר, לא נפתח, לא נסחף ושומר מרחק.
למרות כל המצב שתיארתי אני כן מתגעגע לבת הזוג שהייתה לי.
באמת שמישהו שם למעלה שולח לי נשים ממש טובות ואני כל פעם מחרבש הכל שלא בכוונה.
אם יורשה לי להעיד על עצמי אני בחור טוב עם ערכים טובים ולפעמים הצד השני מפרש את זה שאני לוקח הכל כמובן מאליו ולא מעריך את מה שיש.
חשבתי על טיפול פסיכולוגי כזה או אחר הבעיה שאיך אדע שאני לא מנטרל מנגנון הגנה? איך אדע שהזוגיות מתאימה לי באמת ? לצערי הגוף שלי מתקשר איתי יופי יופי כשהוא מרגיש שמשהו לא תקין גם אם אני לא יודע מה לא תקין
מה דעתכם ? מישהו מזדהה ?
לא בא לי להיות רווק בגיל 50 :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025