היי לכולם. אני בן 31 ויש לי בעיה להגיע למערכת זוגיות נורמלית. אני טיפוס שקט יחסית ולא מבלה במועדונים. אני נראה בסדר, למדתי לתואר, עובד ומרוויח סבבה, יכולת דיבור שלי גם בסדר, יש לי חוש הומור ויש צחוקים בפגישות. בעיה יחידה שלא היה לי מערכת יחסים רצינית שהובילה לסקס אף פעם.
כל בנות בחיי תמיד ראו איתי בתור ידיד ולא מעבר לזה. זה לא משנה אם זה היה בהתחלה בדייטים או שאחרי כמה חודשים.
מה יכולה להיות בעיה אצלי:
אני חושש שזה אולי בגלל המראה. אני נראה צעיר ממה שאני באמת ולא מקרין איזה גבריות כלפי חוץ. פעם היה לי בעיה של חוסר בטחון אבל זה ממש השתפר עם השנים. כמו כן אני לא מצליח לעלות שיחה לרמת אינטימיות הנדרשת. כל השיחות יותר מידי ידידותיות. אני לא מצליח לפלרטט.
מצב בדייטים היום:
היום אני יוצא לדייטים פה ושם מאתרי הכרויות ואפליקציות שונות. בדייט, השיחה תמיד זורמת, כיף לי לדבר עם הבחורה, אני באמת מתעניין בה אבל אני מבין שצריך לבוא ממני משהוא יותר מזה. יוצא שאנחנו יושבים ומדברים ושום דבר לא מתקדם.
אני מבין שאני בעצמי גורם לזה. אני בא ורק מדבר כשצריך לפעול. אני קראתי המון מדריכים איך להתחיל וכל זה, ספרים לפיקאפ, ספרים לזוגיות, סרטוני הדרכה איך להתנהג בדייטים. הבעיה שתאוריה אני מבין אבל לא מצליח ליישם. להוביל את זה למשהו יותר רציני ואפילו למיטה.
דוגמאות לדייטים טיפוסיים:
דייט ראשון טיפוסי בבית קפה: אני פוגש בחורה, נותן חיבוק ונשיקה ללחי, אנחנו יושבים, אני רגוע ובסבבה, אנחנו מדברים במשך שעה וחצי ובמהלך השיחה אני פשוט לא רואה איזה הזדמנות לעשות משהוא. בחורה יושבת מאחורי השולחן אז אני לא יכול אפילו לגעת בה. אז הדייט מסתיים ואין בכלל גם אופציה לנשיקה. אנחנו יוצאים, אני מנסה ללוות את בחורה אבל היא פשוט אומרת "אין צורך, אני פה קרוב" ואז מה שנשאר זה להגיד שלום, ושוב – אני לא רואה שהיא בכלל מחכה לנשיקה אז אני פשוט עוד פעם מחבק ונותן נשיקה ללחי.
אני מבין שיש כל מיני דעות לגבי נשיקות בפגישה ראשונה, אז בסדר, יש לי דוגמא גם ליחסים שהיו לי חודשיים ששם אני נפגשתי 4 דייטים בלי לגעת ובלי נשיקה. התנשקנו בדייט 5 משם זה עלה ברמה, יציאות עם יותר נשיקות וחיבוקים אבל לא הצלחתי להגיע למיטה למרות שהתחלתי לרמוז. בסוף בחורה התחילה להסס לגבי מה היא מרגישה אליי עד שבשלב מסוים נפגשנו והיא פשוט אמרה שרואה אותי בתור ידיד.
חייב להגיד שאני ממש לא נידי או קריפי בעניינים האלו. אני משאיר מרווח לבחורה ולחופש שלה. אני לא רודף אחרי אף אחת.
יש לי גם דוגמא אחרת בעבודה. בחורה חדשה ורווקה הגיעה אלי למשרד. התחלנו לדבר ואני הרגשתי אליה משהוא. זה היה משהוא חזק. התחלנו לשוחח ואז תוך כדאי השיחה אני הרגשתי שממש הנמשך אליה. מה שמוזר, אני בוודאות ראיתי סימנים אצלה שהיא גם. לא יכולנו להסיר מבט אחד מהשנייה. עברו ימים שיחות ממש התעמקו. ראיתי התעניינות ממנה. באיזשהו שלב אנחנו ממש ישבנו קרוב ופשוט משוחחים שעות בעבודה. אני ראיתי שהיא פה ושם מורידה מבט על שפתיים שלי. באותו יום, הזמנתי אותה להיפגש אבל היא סירבה ואמרה שזה לא מתאים לה. האמת שעד היום אני מרגיש כלפיה משהוא אבל כנראה שהיא לא בעניין או שמשהו בולם אותה או ששוב הפגנתי את היכולות ידידות שלי.
לפי מה שאני מבין, הייתה פה כימיה מטורפת אבל זה עדיין לא צלח.
סיכום
סורי על החפירה, ניסיתי לצמצם כמה שיכולתי. כל העניין הזה מאוד מתסכל ואני רואה פה לא מעט אנשים שסובלים מבעיה דומה. חייב להגיד שאני תמיד שומר על אופטימיות ולא נכנס לאיזה דיכאון. אני מרגיש בסדר עם עצמי ואם מה שאני לכן אני לא מחפש מישהי כי אני לבד. אני מסתדר דיי סבבה גם בלי מישהי בחיים שלי אבל בכל זאת אני רוצה זוגיות, אני רוצה לחלוק במשהו, לדעת שיש מישהי לידי, לחבות אינטימיות, סקס בסופו של דבר שזה ממש חסר לי.
אני מבקש עזרה לתת לי כיוון, איך להגיע לזוגיות נורמלית ?
בינתיים אני רואה שיש לי משהוא לקוי במנגנון פיתוי ברמה בסיסית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות