קודם כל אני מבין יודע שהטירונות קיימת כדי להיות קשה, אני אתחיל בזה שאני חייל האחרונות חיר כבר כמה חודשים והקושי פה מרגיש לי גדול משמעותית משל השאר, אני מאוד רציתי ועדיין רוצה לתרום כחייל קרבי כמו שאני יכול אבל לא מסתדר פה בכלל, אין לי כמעט חברים פה(גם אחרי חודשיים שאני עם אותם האנשים כל היום כל יום) אין לי עם מי לדבר יותר מדי אני יושב לאכול לבד ועושה המון דברים בסופו של דבר לבד. בנוסף אני לא מסתדר עם המשמעת כמעט ובכלל יצא לי לסרב כבר הרבה פעמים פקודה ואני לא מבין למה באותו הרגע זה נראה לי הדבר ההגיוני והנכון לעשות וכל זה בנוסף לקושי הפיזי הגדול פה( אני לא בכושר בכלל ובן אדם יחסית גדול 100 קילו) אני אומר את הפיזי בסוף כי זה פחות הבעיה שלי אני רואה שזה אני הולך ומשתפר בשאר אני לא יודע איך אני אוכל לסיים את ההכשרה ככה.
לפי מה שתמיד אומרים כל מי שרוצה יכול להיות לוחם בקרבי ואני רוצה באמת רוצה אבל לא מצליח כלום. עצות ותובנות יתקבלו בברכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות