שלום לכולם!
אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב את זה מרוב עצבים.
אני י' בת 20 מתגוררת עם אמא שלי ואחותי בת ה- 16 שהיא בעלת צרכים מיוחדים.
ההורים שלי התגרשו כשאני הייתי בת 12 ומאז ומעולם לא היה דמות אב בבית, תמיד אבא שלי היה עובד מהבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה ולכן הוא לא נכח בגידולי, וגם היום הוא לא נוכח כ"כ בחיים שלי.
תמיד ידעתי שיש משהו מוזר במשפחה שלי, תמיד חשדתי כילדה שאמא שלי למעשה לסבית ואף פעם לא העזתי לדבר על כך, כי גם לא היה לי עם מי.
בגיל 16 בערך החלטתי שאני לא יכולה להמשיך לחיות בחוסר וודאות ובשקר אז ניגשתי לאמא שלי ודרשתי מימנה שתספר לי את האמת, וצדקתי.
אמא שלי היא טיפוס די גברי, וזה מתבטא בהמון מובנים.. אני מרגישה שאני תמיד צריכה לקחת את המושכות לידיים מבחינת ניהול הבית והחינוך של אחותי. אני מרגישה שלקחו מימני את "הילדה", תמיד התעסקתי בעניינים של "הגדולים" כאילו אני האמא בבית.. כיום אני חיילת, חוזרת מדי פעם לבית, ועכשיו הכי קשה לי. אחרי שאני נמצאת בבסיס, בתנאים חרא, אני רוצה רק להגיע לבית ולהרגיש שאני חוזרת לבית!!
ובמקום זה אני צריכה תמיד להחליף לעצמי את המצעים, לנקות, לסדר, אפילו את הכביסות שלי היא לא עושה לי. היא מכניסה את הכביסה שלי רק כשאני מגיעה לבית אחרי שבוע שלם שהכביסה שוכבת מלוכלכת במשך שבוע!!!
נמאס לי כבר מכל ההתנהלות הזאת, נמאס לי מהכלל! אין לי עם מי לדבר, כבר הערתי לה על זה מיליוני פעמים, היא הבטיחה לי שהיא תשנה את זה וזה אף פעם לא קורה.
כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025