הי לכולם. בת 36 מגבעתיים, משכילה, אינטליגנטית, שמחה, חייכנית, יפה, חברותית ואוהבת להנות מהחיים. יודעת להכיל, להקשיב, אוהבת לעזור לכל המבקש וסבלנית מאוד. עם כל זאת, עדיין בתולה בגילי המופלג. ביישנית ומופנמת, אם כי מעט השתפרתי בנושא. מאוד מאוד קשה לי עם עצמי בזמן האחרון. בוכה הרבה, מיואשת ומתוסכלת. מרגישה שחיי חולפי לידי ושאני חיה חיים חסרי משמעות ותכלית. יוצאת לדייטים מידי פעם אבל לא מתמידה בכך.מתביישת כל כך בעצמי ובמצבי, דבר שגורם לי לבטל הרבה הצעות. אני כל כך רוצה להקים משפחה, להעניק חום ואהבה למישהו וכמובן גם לקבל בחזרה. אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים ומרגישה שממש ממש חסר לי. שיש לי חוסר ניסיון מיני רציני (חוץ מנשיקה צרפתית בעבר). בשנות העשרים שלי עברתי הטרדה מינית במסגרת עבודה שכניראה מאוד השפיעה עליי וגרמה לי לחסמים רגשיים רבים, ביניהם פחד מאינטימיות ותפיסה מעוותת לגבי יחסי מין. ככל שהנים חלפו, יותר השתבללתי בתוך עצמי.
אני רוצה לצאת מהמעגל הזה, להכיר מישהו שיתאים לאופי שלי, שיקבל אותי כמו שאני, עם כל הקשיים. מפחדת שפספסתי את הרכבת, וכבר אין לי שום סיכוי. מאוד מאוד עצוב לי ורע...
לאחרונה התחלתי טיפול אצל סקסולוגית ואנו עובדות על קבלת הגוף ומודעות לו. אני ממש בספק אם זה מועיל. ניראה לי שבמצבי הבעייתי אולי רק סרוגייט יעזור או טיפול פסיכולוגי עמוק ואינטנסיבי. רוצה להיות כמו כולם ולהרגיש איזשהו סוג של יציבות בחיים. לא רוצה להעביר את חיי לבד..
ככ אובדת עצות וזה לא נותן לי מנוח. מוטרדת מהגיל שלי, פוחדת שאשאר לבד בעולם, וגם עניין הפוריות מטריד אותי. שוקלת כבר להפוך לאם יחידנית. כך שאומנם אשאר לבד אך לפחות אזכה להיות אמא...
מצבי מורכב ומרגישה כאילו מטל עלי איזשהו אות קין. אף אחד לא ירצה להיות איתי בקשר, במיוחד שיש לי חרדה מאינטימיות ומין... סך הכל אני אדם אופטימי, אבל לא מצליחה לראות קרן אור...
אשמח לעצות מעודדות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות