כן למה לסבול
שלום,
כל החיים גרתי בחור במרכז אבל עדיין במרכז וגדלתי בתור ילדה מאד ביישנית שתמיד היה לה קשה במסגרות חדשות אבל בסוף הצלחתי והיה בסדר. לדוגמא בצבא בחודשים הראשונים לא הפסקתי לבכות.אבל אחרי זה הייתה לי תקופה טובה של מועדפת ואחרי זה נסיעה ל7 חודשים לטיול הגדול. אחרי הטיול הגדול חזרתי לעבוד עוד שנה במקום שעבדת י בו ואז חשבתי על הצעד הבא של לימודים בהתחלה נירשמתי לפסיכומטרי ואז ראיתי שאני יכולה להיתקבל למה שאני רוצה תזונה דרך מכינה אז נירשמתי למכינה בתל חי ועברתי אותה והתקבלתי אבל במהלך התואר הבנתי שזה לא מתאים לי ואני פחות בן אדם רייאלי אז עברתי ללמוד רב תחומי במכללה .
אבל לא טוב לי אומנם כן יש לי קצת חברות חלק גם מהתזונה אבל אני מרגישה נורא בודדה ורחוקה שאני חוזרת למרכז אני מאושרת פתאום עם המשפחה ועם החברים ואף התחלתי לצאת עם מישהו מהמרכז. וגם מבחינה לימודית אני מרגישה שהתואר הזה לא נחשב ואנשים שעושים איתי את השנה הזאת רק רוצים לעשות משהו אחר.
אז הצפון אמור להיות מקום מדהים לגור ושמעתי רק המלצות על ללמוד פה ועל ההויה אבל לי לא טוב אני מתגעגת לגור במרכז. ההורים שלי מאד תומכים כלכלית והוציאו הרבה כסף כדי שאלמד בו והם מאד רוצים שאשאר פה כי הם חושבים שזה טוב בשבילי להיות קצת רחוק מהבית . אבל ברור שהם רוצים שיהיה לי טוב וכן אני פוחדת ממה אנשים יחשבו עלי אם אני אעזוב .
קיצור אני בהתלבטות כרגע לא טוב לי בהכל ואני בוכה הרבה וחושבת על הבית. השאלה אם לתת הזדמנות או כבר לסיים את הסימסטר הראשון ולעבור ? כי אני מרגישה שאני מתפשרת גם מבינה לימודית . למוסדות אחרים במרכז אצטרך לשפר בגרות כדי להיתקבל.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025