היי לכם,
קוראים לי רעות בת 22 וכרגע אני לומדת לפסיכומטרי. והקושי עצום, לא מרגישה שאני מסוגלת לשבת וללמוד, זה מרגיש גדול אפילו ענק עליי.
עכשיו העניין הוא שאם לרגע אני מתייחסת לבית הספר, זה לא חדשות מפתיעות, גם בבית ספר לא ישבתי ללמוד, הבנתי עם המעבר לתיכון שכל מקצוע שדורש איזשהוא תרגול ולמידה אינטנסיבית קצת גדול עליי ועדיף לי להשאר בנישה של המקצועות היותר הומניים. ובכל זאת יש לי 40 יחידות בגרות עם ממוצע גבוה מאוד. לא למדתי מעולם לשום בחינה, וזה הישג נהדר אבל עכשיו אני מתמודדת עם הפסיכומטרי ושום דבר מהיכולות שעזרו לי בבית ספר להצליח לא עוזר לי מול המבחן הזה. יותר מדוייק יהיה לומר שזה שמעולם לא הצלחתי לשבת ללמוד, פוגע בי במיוחד עכשיו- כשהפסיכומטרי דורש לבחון בין היתר יכולות למידה. הדבר מערער לי את כל הביטחון, תחושת הכישלון נהייתה חלק מהיום יום שלי, הפחד שזה שאני לא מצליחה, מעיד על זה שאין לי מה לחפש באוניברסיטה משתק אותי. אני לא מצליחה להכיל את הדבר נכון, ולשחרר מהתחושה הזו. מעולם לא עשיתי אבחון, בעיית היפראקטיובית אין לי, אבל אני כן חסרת סבלנות מאוד בלשון המעטה. חשבתי על אולי לעבור אבחון אך אני בספק ענק לכמה זה רלוונטי פתאום באמצע החיים הבוגרים.
אשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות