טוב אז ככה, התחלתי לעשן מגיל 14 (גיל צעיר אל תשפטו) לא חשוב מה הסיבות קרו מקרים למרות שאני לא מצדיקה שזה תירוץ. הסתרתי במשך שנתיים מהמשפחה, ובגיל 16 החלטתי שנמאס לי להסתיר, כי זאת הייתה תקופה שהכל נהיה טוב עם המשפחה הייתי פתוחה איתם בנוגע להכל לאן אני הולכת מתי ואיך עם מי ומה עושה ומה הכל אז רק את זה הייתי מסתירה וזה הפריע לי, יש לי שתי אחים גדולים שתיהם קיבלו את זה ואבא שלי גם בלי ברירה קיבל את זה, סיפרתי לכולם בסלון יום אחד, אבל רק אמא שלי עשתה לי מלא באלגן וסרט היא לא סובלת סיגריו, היא רבה איתי, אמרה לי שאני אפסיק ואם לא אז היא לא תדבר איתי, ואמא שלי זה הדבר הכי קרוב אלי, חשוב לציין שאבא שלי ושתי אחים שלי מעשנים מלא זמן רק אחי הבכור הפסיק.
אז אחרי כמה זמן שסיפרתי להם ועדיין אמא שלי לחצה עלי להפסיק החלטתי שאני אפסיק בשבילה כי היא חשובה לי ואני רוצה לחזור לדבר איתה, הפסקתי כמעט שנה.
ואז לקראת גיל 18 לפני אפילו חזרתי לעשן
וגם חשוב לי למיין אני לא מעשנת כבדה, קופסא אחת מספיקה לי לשבוע אם צריך, אבל זה תלוי ממש בתקופות, יש תקופות שאני מסיימת קופסא ביום.
מאז שחזרתי לעשן עד היום שאני בת 19
אף אחד מהם לא יודע שאני חזרתי לא אחים שלי לא אבא ובמיוחד לא אמא.
זה יושב עליי ממש, אני אחת שמספרת להם הכל וקשה לי להסתיר מהם משהו שכבר הפך להרגל שלי ויום יומי אצלי, אני רוצה לספר להם שוב שחזרתי והפעם מה שיקרה יקרה.
בהתחלה חשבתי להתחיל קודם באבא שלי לספר לו כי הוא לא יצעק או משהו
ואז שתי אחים שלי ביחד לספר להם
ואחרונה לאמא שלי שהיא הכי קשה, אבל אני מפחדת שוב שהקשר שלנו יתפרק או יהיו לו קשיים בגלל זה
אני לא יודעת מה לעשות..אני חייבת להוציא את זה אני לא אומרת שאעשה ליידם מתוך כבוד אני לא אבל לפחות שיידעו את זה עלי שאני ככה ולא אצטרך להרגיש מצפון עלי שאני מסתירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות