שלום לכם. אני מייעצת פה באתר במהלך השנתיים האחרונות. נתקלתי בהמון שאלות של בחורות ובחורים שסובלות/ים מהפרעות אכילה, הנושא הזה בוער בי בעיקר כי עברתי הפרעות אכילה בעצמי. נדהמתי לראות את הבורות של מייעצים בתגובות. ובעיקר את חוסר הרגישות וההכחשה שלהם לכך שההפרעה הזו היא מחלת נפש. המון באו ביציאות של "את בוחרת בזה", "את מנסה להשיג צומי", "את רוצה לגרום להורים רגשות אשמה". האם אתם מאמינים בזה? חשוב לי לשמוע דעה קולקטיבית. אני מבינה, הפרעות אכילה בהמון מקרים באמת נובעות מרצון לתשומת לב אבל מהר מאוד זה הופך להיות מטרה כל כך משנית ופחות חשובה. ובעניין הבחירה, יש בחירה, אבל זו בחירה של אדם חולה, זוהי לא בחירה שנובעת משכל ישר והגיון בריא. וזה מעלה את הספק האם הבחירה הזו היא בכלל מוסרית.
השאלה הסופית שלי, האם אתם חושבים שהפרעות אכילה זה בחירה? האם זו בחירה של אדם לחלות בזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות