היי , אני לא יכולה לאבחן את עצמי כי אני לא פסיכולוגית אבל כמעט בטוחה ב99% אחוז שיש לי חרדה חברתית. מצטטת למי שלא יודע ציטוט שמתאר באופן מדוייק את מה שאני מרגישה- ״חרדה חברתית וביישנות קשה משמען לדאוג באופן תמהוני ומכאיב.״
מבחוץ מי שיסתכל עליי לא יתאר לעצמו שזה מה שאני עוברת, גם לא החברות הקרובות כי אני נראית באמת נורמטיבית לחלוטין. וזה פשוט אוכל אותי מבפנים. תמיד מרגישה לא בנוח ברגע שאני יוצאת מהבית, תמיד מרגישה שמסתכלים עליי ושופטים את ההתנהגות שלי, גם אם זה בדבר הכי קטן וזה כל כך גורם לי לחוסר נוחות ותסכול. אני באמת לא מודעת למה זה קורה לי אני כבר שנים מדחיקה את זה ונאבקת בזה אבל עמוק בפנים תמיד ידעתי את זה. תמיד משהו היה דפוק בי, המבוכה פשוט משתקת אותי לגמרי, אני חסרת ביטחון מדי פעם אבל בפנים יודעת שאני נראית טוב ולא מפסיקה לשמוע מחמאות מאנשים אז אין לי מושג עדיין למה אני מרגישה ככה. ולמה אני כל כך מקשה על עצמי, זה באמת גורם לי לתסכול מטורף וחוסר אונים כי אני הורסת לעצמי בעצם, ואני זאת שפוגעת בעצמי עם כל הoverthinking הזה, לא אף אחד אחר. אני האויבת של עצמי בעצם
רציתי לשאול אם איזשהו טיפול תרופתי לזה כי זה כל כך דופק לי ואני צעירה ונמצאת בצבא וחבל לי שבמקום להרגיש ולהתנהג כמו כל האנשים בגילי זה המצב שלי. דווקא בגלל שאני בצבא אני גם לא יודעת כל כך למי לפנות, אם אני רוצה שיחה עם הקבוצה אני צריכה לפנות למפקד שלי ואני מפחדת שהוא יחשוב עליי כל מיני דברים או שיספר למישהו מהסגל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות