לפני שנה וכמה חודשים ילדתי. מאז קשה לי עם המשפחה שלי, החיים סביב ועם התינוק מעלים בי זיכרונות וחוויות מהילדות. כשאני רואה איך אבא או אמא שלי מתנהגים עם הילד.
לדוגמא אבא שלי כל פעם פעם בכמה ימים שואל הוא כבר עושה ככה וככה? מעבר למה שהוא כן עושה וזה מעצבן אותי. למה לא לשמוח ולהתלהב ממה שכן. אם הוא ככה עם הנכד איך הוא היה איתי. יש לי זיכרונות לא טובים מכל מיני תקופות.
ובנוסף איך שבכללי הדור הקודם גידל יש לי הרבה ביקורת וכשאני עושה מה שנראה לי אז מעירים לי וחושבים שאני מגזימה. נגיד אני לא מוכנה שיתנו סוכר כי ידוע כמה זה לא בריא. אז סבבה אני מגדלת ועושה מה שאני רואה לנכון. אבל שיסתמו אל תגידו כלום. אנחנו נכנסים לויכוח וחלקם למדו לא להעיר לי כי יש לי עמדות מאוד מוצקות. אבל זה גם גורם לי לא לסמוך עליהם ואני די מגדלת את הילד לבד.
נשואה אבל זוגיות בעייתית וגם עליו אני לא סומכת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות