היי,
אמא שלי היא מהסוג שאף פעם לא חיבק או נישק. כן היה נניח פעם ב3-4 חודשים איזה נשיקה, אבל היא הייתה כמו מתוך נימוס / חטופה מאד. באופן כללי היה לי הרבה מאד הזנחה בילדות ממנה וגם כל מיני סוגים של התעללות.
אז עכשיו אני בוגר, בן 35, אבל מאז ומתמיד יש לי מדי פעם כמו רגעים שאני שוכב במיטה ומדמיין אותה מחבקת אותי, מנשקת אותי, אומרת לי מילה טובה, מנחמת אותי...
לפעמים זה רגש ממש חזק, לו רק היא הייתה נחמדה אליי ואוהבת אותי...
השאלה שלי האם זה נורמלי כאלו רגעים ותחושות ויש את זה לעוד אנשים או שיש לי איזה משהו בנפש ש"תקוע" עדיין איפשהו בילדות וזה לא בריא ונורמלי.
ואם זה לא בריא ונורמלי, אז איך בעצם בן אדם בוגר מרגיש? תחושות כאלו בוגרות ויותר כמו שאמא היא סוג של מכר / חברה ולא אמא במובן של ילד-אמא? אשמח לתיאור של התחושות כפי שהן אמורות להיות שאדע לאיפה אני אמור לשאוף להגיע.
תודה רבה ובבקשה לחסוך בתגובות לא נחמדות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות