שונא את אחיות שלי ואת אמא שלי,
הן דומיננטיות מאוד, והן תמיד עזרו לי כשהייתי צריך, אבל זה לא העניין, לאחרונה אני מרגיש יותר מתמיד שמתייחסים אליי כמו שמתייחסים לילד הקטן שתמיד ישאר הקטן במשפחה.
אני גר עם אבא שלי.
אין לי כבר רצון לארוחות השישי אצל סבא וסבתא, אחיות שלי כל הזמן מדברות, גם אמא שלי, וברגע שאני מדבר ישר מנמיכים אותי , אמא שלי דומיננטית ברמה באמת רומסת ודוחה! אתם לא מבינים כמה היא אימפולסיבית, עצבנית, חייבת לדבר כל הזמן , ואין דבר כזה שמישהו אחר מלבדה יהיה צודק- מי שלא מסכים איתה סופו להירמס.
אחותי הבכורה- הבחורה הכי שתלטנית שאני מכיר , חייבת שהכל יהיה עסוק בה, אם אני אתן לה תחושה שאני לא נותן לה ליחס- היא תחזיר לי באותו מטבע רק כפול ובצורה משפילה, היא גם חייבת להיות צודקת בהכל, היא בטוחה שהיא הכי טובה וכולם כל הזמן צריכים להיות עסוקים בה.
אני רושם את כל זה כי אני מלא עצבים עכשיו, אתם לא מבינים עד כמה,
אני שונא אותן, באמת שונא, שונא להיות איתן, שונא לדבר איתן, שונא להקשיב להן.
לא יכול יותר להכיל אותן, אני יודע, אלו מילים גדולות להגיד, אבל אני מתכוון אליהם, ולא רק עכשיו כשאני עצבני, כבר תקופה ארוכה אני מנסה להימנע ממפגשים איתן, לא נוח לי,
אבא שלי לעומת זאת זה סיפור אחר אבל לא ארחיב על זה עכשיו.
בקיצור אני רוצה לנתק איתן קשר, להיות בקשר רק עם סבא וסבתא שלי.
לא רוצה קשר לא עם אחיות שלי ולא עם אמא שלי,
לא רוצה להיות בארוחות שישי , לא רוצה לדבר איתן.
רק רציתי לשתף, אפשר לכתוב מה שעולה לכם לראש, אין לי שאלה, אני בטוח בהחלטה שלי, שקלתי את זה כבר שנים, עכשיו זה סופי, אני מתגייס, ופוטר את עצמי מההשפלה שהן עושות לי באופן עקבי.
נמאס לי שיורד לי הבטחון בגלל חבורה של מתנשאות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות