הם מתייחסים אליי כאל ילדה בת 5, הם קובעים לי דברים
אם אני אומרת שאני מתכננת לחסוך כסף ולהשכיר דירה הם צוחקים ואומרים לי "את כל החיים שלך מבזבזת כסף, על איזה דירה את מדברת"
ושאני באמת ירצה להשכיר דירה הם יגידו לי "אנחנו לא חושבים שאת מוכנה עדיין, את עושה טעות"
ובאירועים משפחתיים המשפחה המורחבת מלטפת אותי ואומרת "איזה חמודה איך גדלת"
המשפחה רוצה שאני יילך לפסיכולוגית כי הם חושבים שמפריע לי שאין לי חברות.
הם קובעים לי שאני שמנה מידי וצריכה להרזות.
הם קובעים לי מתי למצוא חבר ומתי להביא ילדים.
בגלל שאני עדיין לא עובדת, הם קובעים שאין לי חיים.
בגלל שאין לי הרבה חברות, הם קובעים שאני צריכה חבר ולנתק קשר עם המעט חברות שיש לי.
הם קובעים שאין לי חברות בגלל שהמעט חברות שיש לי לא מוכנות לצאת מהבית בקורונה.
הם קובעים לי מה אני צריכה ומה אני לא צריכה.
מה לעשות?
ניסיתי לדבר איתם כמו שצריך מלא פעמים אבל זה לא עוזר.. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות