אני נשואה כמה חודשים לבעל נכה רגשית . שכל מה שמענין אותו זה עבודה ואמא שלו .אני קמה בבוקר לבד כי הוא יוצא לעבודה מוקדם והולכת לישון לבד כי הוא נרדם בסלון ואני צריכה להתחנן שיבוא לישון איתי . חוזרת כל יום הביתה לבית ריק כי אן שהוא בעבודה או אצל אמא שלו . אני בהיריון בשבועות ראשונים ומרגישה ריקנות ולבד ואין יום שאני לא בוכה
לפני החתונה גרתי בדירת עם חברות והיתה לי חברה , היה לי עם מי לדבר ועם מי לאכול ועם מי לבשל ובשביל מי לבשל
אני מרגישה שהחיים סוגרים אלי אין לי תמיכה של הורים בכלל ולא שיתפתי אותם במה שעובר עלי ובהיריון כי הם חיים בעולם משלהם ואף פעם לא עזרו לי .
אני מפחדת לעבור את כל שאר ההריון לבד ולידה לבד .
להתגרש כרגע זה לא פתרון כי אין לי לאן ללכת ותלויה בו כלכלית למרות שעובדת ( שיש ילך זה כבר יותר קשה ) ולעשות הפלה גם לא בא בחשבון .
בחיים שלי לא הרגשתי כזאת בדידות וריקנות ומכיון שהוא נכה רגשית הוא גם לטיפול לא מוכן ללכת .מרגישה שאני קורסת ואין לי את מי לשתף ולמי לפרוק .
מרגישה שאני לא רוצה את ההיריון הזה אבל לא אעשה הפלה כי זה אסור , לא יודעת איך אמשיך להתמודד ל-ב-ד ומה יהיה בהמשך ובלידה ואחרי הלידה ומי יעזור לי ויתמוך בי .כל חיי חייתי לבד בלי משפחה חגים ושבתות עשיתי לבד חיכתי להתחתן כדי לא לסבול מבדידות אבל הבדידות עכשיו הרבה יותר קשה.
גם עכשיו שכותבת לכם פשוט יורדות לי דמעות ואין יום שאני לא בוכה ומרגישה מתוסכלת .עדיף להיות רווקה מאשרלהיות נשואה ובודדה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות