היי. אני בזוגיות של שלוש שנים עם בחירת ליבי. לא סיפרתי לאף אחד שנתיים שלמות כי פחדתי נורא. הייתי חווה התקפי חרדה ובכי ממושכים מהפחד שההורים יפגעו בגללי. הם הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.
לפני כשנה החלטתי שאני רוצה לקחת את הקשר הזה להמשך החיים, אז בלית ברירה.. עשיתי את זה.. יצאתי מהארון, אבל יצאתי עוד יותר שבורה.
אני מבית חרדי, ואני עדיין שומרת הכל. ההורים כלכך כועסים/פגועים/מאוכזבים/ פוחדים, והם משליכים הכל עליי.
אני מתפרקת. ניסיתי לספר להםשאני לא ישנה לילות, שהכאב היחיד שלי זה שאולי אני פוגעת בה, שהם בוכים בגללי.. אבל זה לא עזר. ההורים של בת זוגתי קיבלו אותה מהמם, וכלכך תומכים בה, כך שהיא לא מצליחה להבין את ההרגשה הזו, של להיות לבד בלבד הזה. היא מנסה לתמוך אבל עדייןקשה. אני בכיוון של חתונה, ואין לי כלום. לא תמיכה, לא אנשים שישמחו איתי, ולא ידע על הקהילה. אני לא מכירה בנות אחרות כמוני בכלל, והלוואי שהייתה לי חברה שעוברת כמוני, סיוט אחד מתמשך.
משהו מכיר ויודע איך להכיר בנות מהקהילה? או מה עושים במצב כמו שלי? ואיך בחורה בת 22 יכולה לארגן לבדד ללא תמיכה כספית ונפשית, פאקינג חתונה??
אשמח לשמוע.. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025