אני ואמא שלי כל הזמן רבות, על הדברים הכי קטנים.. אני מרגישה חוסר הערכה ממנה, היא לא מכבדת אותי ואני מרגישה שהיא לא באמת אוהבת אותי אלא עושה את מה שצריך בגלל שזו "המחוייבות" שלה ולפני שתגידו שהיא אוהבת אותי וכל זה.. יכול להיות שאתם צודקים אבל היא לא יודעת להראות את זה בשום צורה.
לדוגמה- אחי יבקש ממנה משהו והיא תענה בחיוב ושעה אחר כך אני אבקש בדיוק את אותו הדבר והתשובה תהיה שלילית. (נשמע קצת קטנוני אבל תחשבו שזה בהרבה דברים, קטנים וגדולים).
ומנגד אני מודה שאני לא הילדה הכי מכבדת בעולם, קשה לי לסתום את הפה כשלא מכבדים אותי וזה משפיע על הקשר שלנו.
אני המון פעמים מרגישה שאני רוצה לנתק איתה קשר בעתיד כי אני לא מסוגלת לכבד אותה ואני יודעת שזה מצער אותה, אני רואה ומרגישה את זה.
יכול להיות שבעתיד זה יסתדר והכל יהיה בסדר אבל למרות שאני מנסה לכבד אותה ולהיות איתה בסדר זה אף פעם לא עובד וקשה לי עם התחושה הזו.
לפעמים אני שואלת את עצמי.. אולי הדחף הזה לניתוק זה בריחה מאחריות? מעבודה קשה כדי לסדר את המצב?
היה נחמד לשתף ואשמח לשמוע מה יש לכם לומר.
נ.ב- יצא לנו לדבר על זה הרבה אבל הדברים לא נקלטים, רק דיבורים.
אחלה לילה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות