היי, נמצאת בזוגיות של שנתיים, זוגיות רצינית, גרים ביחד כבר חצי שנה, ואני לא שלמה עם זה!, אנחנו בכיוון הרציני להתמסד ולהקים משפחה. ואני רק מרגישה שאני עושה טעות.
הוא החליט לעבוד במקום מרוחק מאוד מאוד, ואז מגיע בשעות מאוחרות לדירה, בגלל העבודה שלו אנחנו גרים במרכז, בעיר שאני פשוט לא סובלת וליד המשפחה שלו.
מרגישה פה לבד.מנותקת ,מהמשפחה מהחברות שלי, מהבית ומהעיר מגורים שלי שאני לא רציתי לעזוב.
נסיתי לדבר איתו המון המון על הנושא, הוא מבין שיש יתרונות במקום מגורים שאני רוצה, מבין שלא טוב לי מבין שאני רוצה שינויי, אבל בפועל שום דבר ל ישתנה כי זה לא מתאים לו כרגע, נוח לו במצב הזה.
ואני? אני על הפנים..זה גורם לי לדיכאון, כעס, תחושות קשות מאוד, בעיות אכילה, חוסר שקט והמון לחץ, בעיות שינה, ריבים, צעקות, בכי, פשוט ימים שלמים של עצבות עמוקה בגלל ההבנה שככה הולכים להראות חיי מהרגע הזה.
האם לוותר על מערכת יחסית רצינית בגיל 27 כשכולם סביבי כבר נשואים עם ילדים? האם לוותר על הקשר לחזור למקום המוכר והאהוב, לעבודה הקודמת שאהבתי למקום מגורים שאהבתי מאוד ולחיות כרווקה? לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה ולדעת מה יחשבו עלי כולם, איך הוא יקבל את זה? והמשפחה שלי?
הזוגיות שלנו לא טובה אבל גם לא נוראית, להתפשר על מה שיש ולהעריך שלפחות יש לי בןזוג שאוהב אותי גם אם המסביב לא טוב?
אני פשוט כול הזמן חושבת שיש יותר טוב בחוץ ,שאני יכולתי למצוא מישהוא שהיה יותר מתאים ,וחוסכת מעצמי את התקופה הזו של הסבל בלגור במקום שאני שונאת ולהתפשר על אדם שלא מתאים לי.
האם להישאר איתו בחיים האלה ולהקים משפחה או לעצור הכול ולעשות את השינוי בשביל שאוכל להיות שלמה עם החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות