בוקר טוב לכולם. כפי שציינתי, אני בת 16. המשקל שלי נע בין 40-41 ואני 1.56 מטר עם BMI העומד בין 16.4-16.8. יש לי הפרעות אכילה כבר תקופה די ממושכת וכן ירדתי במשקל. אני אומנם לא מקיאה, אבל אובססיבית לקלוריות, למשקל ולמדידת הגוף שלי. המחזור שלי כבר לא סדיר (עקב חוסר באסטרוגן), יש לי סחרחורות, לחץ דם נמוך, קשיי שינה, קשיי עיכול, גידול שיער פלומתי בפנים ובעוד מקומות בגוף (שוב, עקב חוסר באסטרוגן), התקפי חרדה ומצב רוח דיכאוני ואף רגזני. רופא הנשים ביקש ממני לעלות איזה 7-8 קילו והסביר לי שאין לי מספיק אסטרוגן נשי בגוף. רופאת המשפחה רצתה לשלוח אותי לאישפוז, אך הדיאטנית ביקשה ממני לעלות רק 3 קילו, מה שמבלבל בגלל דרישת רופא הנשים. כשאני מביטה במראה, למרות שאני רואה את צלעותיי (לא בהגזמה ממש) את עצמות בית החזה ואני רואה שאני רזה, אני עדיין לא מאמינה שאני מספיק רזה כדי להצטרך להשמין. אמא שלי בכתה בהיסטריה עליי והתחננה שאוכל אוכל, אבל קשה לי עם זה נורא. הייתי ילדה מלאה, עם כרס כזו. מאז, אני נושאת טראומה רצינית ואובססיה לגבי היקף המותניים שלי. תמיד היו התלחששויות על כך שאני מלאה עם כרס, זה הציק לי נורא. כל רופא דורש שינוי אחר במשקל ואני נקרעת ביניהם ובין רצוני שלי להישאר רזה. האם להקשיב לרופא הנשים ולעלות לפחות 5 קילו? כדי שהמחזור יסתדר ואז אולי אתפתח ואיראה נשית יותר? אני חוששת שהחזה לא יגדל ובסוף אישאר עם כרס כמו שהיה לי בילדותי. כל פעם שאני רואה את הבטן השטוחה שלי או את הגוף שלי, כואב לי שאני לא קצת יותר רזה. חוץ מזה, ממש מרגיז שכל הדוגמניות גם נראות ככה אבל משום מה כשרואים לה את העצמות זה יפה, וכשרואים לי, זה כבר "מסוכן".
מה עליי לעשות? למי להקשיב? האם להתעלם מכולם? אשמח מאוד לתגובות ענייניות, אך לא נוקשות מדי, בכל זאת, אני כרגע די מבולבלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות