מכירים את זה שאתה שואל ילד את מי אתה יודע אוהב? אמא או אבא?
אצלי מאז ועד היום התשובה הייתה ברורה, אבא!
אמא שלי מטבעה היא אישה קרה ולא נעימה.
אני פשוט לא אוהבת אותה, אפשר גם להגיד שונאת, היא מודעת למצב בנינו.
אין לנו שום שיחה משותפת, היא לא עוזרת לי בכלום, לא נותנת מעצמה.
אני בת יחידה, ואבא שלי הוא הכל בשבילי, אני אמות למענו והוא למעני.
הקטע שזה לא ממש מפריע לי שאני ואמא לא בקשר, השאלה שלי היא האם זה הגיוני?
למה זה קורה בכלל?
ואיך זה לא מפריע לה בכלל?
בשנים האחרונות זה התחיל מעט להפריע לי..
אני עוד מעט מתחתנת ואין לי את האמא הזאת שתבוא לבחור איתי שמלה, לראות אולם, והשוויץ מול כל הברות שלה שהבת שלה מתחתנת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות