אתמול קמתי בבוקר סביבות 11 או 12 אני לא זוכרת...חשבתי שאני לבד בבית אז שמתי כהרגלי שירים בחדר בווליום גבוה, מאוד. וסתם הייתי בחדר שלי סידרתי משהו, שרתי רקדתי. באמת חשבתי שאני לבד בבית כי בשעות האלה בדרך כלל אמא שלי או בן הזוג שלה בעבודה.
הדלת של החדר שלי הייתה סגורה אבל לא במפתח כי לא מזמן אמא שלי והבן זוג שלה "החרימו" לי אותו כי הם טוענים שאני לא צריכה לסגור את הדלת במפתח ושהם לא מרשים לי להיות עם חבר שלי בחדר שהדלת נעולה במפתח. הם עדיין חושבים שאני בכיתה ג' אבל הבלגתי עם העניין הזה. באמת שאין לי כוח לריב איתם ולרדת לרמה שלהם.
מה שלא ידעתי זה שחבר של אמא שלי חזר באותו יום מוקדם הביתה,הוא כנראה חזר עצבני או לא יודעת מה עבר עליו כי הוא פשוט פרץ לי לחדר בלי לדפוק בלי כלום בצעקות ואמר "תנמיכי תנמיכי את זה מה את מפגרת, וכמה פעמים אמרתי לך להתלבש אל תסתובבי ככה" (הייתי עם חוטיני וחולצת בטן)
צעקתי עליו " X עברת כל גבול מה אתה נכנס לחדר בלי לדפוק מישהו הרשה לך? בטח שאני אתלבש ככה זכותי זה בחדר שלי, תעוף מפה"
הוא דחף אותי וצרח "תנמיכי!"
אמרתי "לא רוצה מה תעשה לי? אה??" (בדרך כלל אני מדברת אליו בנימוס,משתדלת אבל הפעם ממש התעצבנתי)
הוא זרק לי בגדים על הפרצוף ואמר "תתלבשי!" ויצא מהחדר... ושמעתי שהוא סינן לעצמו "זונה". הייתי בהלם. ממש ממש ממש בהלם. בחיים לא חשבתי שהוא יגיע לרמות של לקרוא לי זונה. הייתי מושפלת בטירוף ואפילו ירדו לי דמעות.
הוא יצא בכעס מהבית, ואני התפרקתי בחדר, בכיתי כמו ילדה קטנה וטיפשה.
אני לא יודעת מה עבר עליו...אבל אני מודעת לכך שהוא ואמא שלי מעשנים סמים קלים פה ושם..ראיתי אותם כמה פעמים מגלגלים ג'ויינטים בסלון וכאלה אבל זה בקטנה לפעמים לתפוס ראש לא משהו רציני.לא יודעת אולי הוא אתמול היה מסטול יתר על המידה או משהו כזה וזה השפיע עליו. אין לי מושג
לא סיפרתי את זה לאף אחד ואני מרגישה שאני חייבת לפרוק.
מה לעשות? היחסים שלי ושלו אף פעם לא היו זוהרים וטובים אבל הוא גם אף פעם לא הגיע לרמות כאלה של לקלל אותי או לדחוף.
אני יודעת שגם אם אני יגיד את זה לאמא שלי א. סביר להניח שהיא לא תאמין לי בכלל
ב. היא בחיים לא תעזוב אותו כי הוא תומך בנו כלכלית. (הוא אדם אמיד מאוד)
מה לעשות??????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות