היי,
לפני שנה וחצי התחילה לי הפרעת אכילה שבסופו של דבר הגעתי לאנורקסיה. (38 קילו בגובה של 1.58)
תמיד ידעתי שאני יכולה לצאת מזה לבד. אמא שלי תמיד מאוד דאגה וישר לקחה אותי לפסיכולוגית . מול הפסיכולוגית היה לי מאוד קשה להיפתח ולא דיברנו על זה כל כך, עממה אני עדיין הולכת לפסיכולוגית אבל מדברת איתה על דברים אחרים.
באיזשהו שלב התחלתי פשוט לאכול בלילות ממתקים דיאטטים, אבל לא אחד, שניים אלא חבילות.
וזה גבר וגבר וגבר, עד שפחדתי שאשמין והחלטתי שאני פשוט לא אוכלת עד הלילה ואז בלילה כשכולם ישנים אני הולכת למטבח ולוקחת לחדר את כל החטיפים. זה הגיע למצב שאני קונה חבילות על גבי חבילות בסופר, שלוש פעמים בשבוע בסופר ובלילות אוכלת ואוכלת.
כבר חצי שנה שאני ככה. מחכה ללילות כדי לאכול חטיפים, מצד אחד אני נהנת מזה ברמות - שאני יכולה ככה לאכול את כל החטיפים שלא הרשתי לעצמי בזמן שהייתי אנורקסית ומצד שני אני מרגישה לא טוב.
התקפי האכילה שלי הם עצומים כרגע, לא מצליחה לעצור את עצמי. כל יום אחרי שאני מסיימת התקף אכילה אני מפוצצת ובוכה ואומרת לעצמי זהו ממחר אני אוכלת נקי. אבל זה פשוט חזק מימני כי בזמן ההתקף אני נהנת מכל רגע.
אבל זה הורס לי הרבה. חברות רוצות ללכת למסעדה , חבר שלי רוצה לצאת למסעדה להזמין אותי לארוחה אצלו , ארוחות משפחתיות אצל סבתא שלי.
אני פשוט חסרת אונים.
יש לציין שלא הקאתי בחיים. אני תמיד אומרת לעצמי שאם יש משהו שאני לא אעשה זה אקיא. אני לוקחת על עצמי את האחריות של התקפי אכילה ולא מענישה את עצמי בהקאה.
מה שגומר אותי זה שאני לא מצליחה לפרוק את זה מול אף אחד , כי זה מביך אותי שידעו שבלילות אני מפרקת חבילות על גבי חבילות של אוכל.
יש לציין שהתחלתי לעלות במשקל מההתקפים כי הם רק הולכים וגדלים.
בבקשה אם מישהו יכול לעזור לי כי אני כבר חסרת אונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות