אמא שלי אישה מבוגרת,חיה עם אבא שלי לא באושר רב אבל הם תומכים זה בזו.
העניין הוא שלאמא שלי יש "פה גדול",היא אימפולסיבית מאוד במילים שהיא מוציאה מהפה ובהתנהגות והיא לא מודעת בכלל לנזק שזה גורם לה ולא מודעת בכלל שיש לה בעיה.
היא בטוחה שהיא האדם הכי טוב,הכי חכם, הכי נותן שמתהלך על פני כדור הארץ.
אני מאמינה שהיא סובלת מהפרעות אישיות גבולית נרקיסיסטית.
אנשים מתרחקים ממנה בגלל ההתנהגות הזו.
השיא היה בגיל 17 היא פשוט ניגשה אליי,נעמדה מולי אספה את הרוק וירקה לתוך הפרצוף שלי,אפילו לא בשיא של ויכוח,פשוט הייתה מתוסכלת מאוד ושכחה מזה לגמרי.
ניתקתי איתה את הקשר כי אין לי סבלנות אליה ולדיבורים שלה,למרות שהיא היום יותר מתונה בדיבורים כי היא מבוגרת יותר ועייפה פיזית.
אחרי שבועות של ניתוק הבנתי שכנראה מדובר בהפרעה באישיות ואני מרגישה צער עליה,אולי היא זקוקה לרחמים ולא לניתוק אבל אני יודעת שאם אחדש את הקשר זה ייתן לה "דלק" לפתוח שוב פעם פה גדול שאתנצל על הניתוק.
איך אפשר לגשר על חוסר הסבלנות שלי והבעיה של אמא שלי היא הרי לא מודעת בכלל לכאב שהיא גורמת וזה גם הגורם לניתוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות