היי כמו שמבינים מהכותרת, אמא שלי בדיכאון ואני לא יודעת מה לעשות מפה הלאה.
ההורים שלי בתהליכי גירושים אחרי ששנים רבות חיו ביחד למעננו הילדים. במשך תקופה זו אמא שלי סבלה מתקופות דיכאון משמעותיות שלרוב כללו גם ניתוק, מצבי בכי ושיבדוק, ואף אלכוהול הכדורים כמו כדורים נגד דיכאון ושינה. במשך השנים תמיד קמה בסוף מהתקופות האלו והייתה אמא מדהימה למרות הכל.
לפני כמעט שבועיים היה ריב בין ההורים שלי (חשוב לציין כי אבא שלי אינו מכה או נוקט או נוקט אף פעם נגדה בשום אגרסיביות או פיזיות, הם פשוט אינם בטוב והזוגיות הוא שגרם לה לדיכאון) ולאחר הריב היא הסתגרה בחדר ובמשך שבועיים יצאה שלושה פעמים לקנות אוכל ולחזור לחדר.
ניסינו אנו הילדים הכל, לדבר אליה מחוץ לחדר, להתקשר לשלוח הודעה תמיכה, הכל. אפילו עירבתי את אחיה מחול שינסה לתקשר איתה.
בשלב הזה אני אולי דואגים מאוד, גם למצב הנפשי שלה אך גם למקרה בטעות או אפילו בכוונה תפגע בעצמה למשל על ידי מנת יתר של כדורי שינה.
אני לא חושבת שהיא תפגע בעצמה בכוונה, אבל במקרי דיכאון אי אפשר לקחת שום דבר בקלות וצריך לחשוש למקרה הגרוע.
השאלה מה עושים מכאן, היא אינה יוצאת, אינה עונה לנו הילדים. אם היה לנו כסף או לה, היינו שוכרים דירה שתגיד בה עד סוף הגירושים, אך מבחינה כלכלית זה לא אופציה כרגע.
אני אולי שוקלים את האופציה לערב גורם חיצוני-
לשלוח את חברתה הטובה לבית ולקוות שתקשיב לה אך לא יודעת כמה זה יעזור, לקבוע שיחה עם פסיכולוג או פסיכיאטר ולקוות שתקשיב ותלך, במקרה החריג אף להזמין אמבולנס הביתה ולהכריח אותה לצאת ממצבה הנוכחי. או לתת לה להשאר ככה לקוות שתצא למרות החששות?
אני באמת חסרת אונים, לא יודעת כמה מצבה כרגע חריג חוץ מהעובדה שאינה יוצאת מהחדר שבועיים, אני לא חושבת שמבין המשפחה שנמצאת בארץ הייתה מעוניינית לעזרה מהם, אבא שלי אינו מקור לעזרה. מה כדאי ומה אפשר לעשות במצב כזה?
אני השנייה הגדולה מבין ארבעה ילדים, כרגע בצבא ועוזרת כמה שיכולה, לפחות הקטן מבינינו בן 16 אבל הסיטואציה לא טובה וחייב למצוא פיתרון.
תודה רבה לעובדים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות