אני בן יחיד לאם חד הורית, היה לי קשה מאד בבית הספר (מבחינת הגעה והסתגלות), אימא לא הבינה זאת ובכל זאת הכריחה אותי ללכת לבית הספר ואלו היו השנים הכי גרועות שהיו לי בחיים, באמת שכל כך סבלתי. כיום אני חייל טרי ואימא מכריחה אותי להתגייס לצבא. הגעתי לבקו''ם, עליתי על האוטובוס ופשוט נשברתי אחרי שבוע של ירידות והצקות, רציתי להתאבד, רציתי לברוח אבל לא יכולתי. כרגע אני נמצא במצב שאימא לא נותנת לי לצאת ובנוסף לכך מאיימת שבמידה ואני כן אצא היא תעיף אותי מהבית. הלכתי לפסיכולוגים מכיתה ו' עד י''ב. אף פעם לא אמרתי שיש לי מחשבות אבדניות כי אני לא חושב שזה אמור לעניין אף אחד. אני בנאדם מאד מאד סגור, קשה לי מאד ביום יום ואני מרגיש שאני לא יוכל לשאת את זה יותר, אני באמת רואה את עצמי נשבר. נכון, כולם חייבים לשרת במיוחד במצב כמו היום אבל אני מכיר את עצמי, אני יודע שאני אשתגע ואצטרף לסטטיסטיקה. אני לא יודע מה לעשות. מה אתם חושבים שאני כדאי לעשות בכדי להסביר לאימא שלשרת בצבא זה כמו גזר דין מוות בשבילי שאני לא מצליח לתפקד וכל היום בדיכאון ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות