שלום לכולם.
תודה מראש על העזרה ועל הפידבקים.
אני גרוש מזה שנתיים. יש לאקסית שלי ולי 2 ילדים; בן 7 ובת שנתיים.
לפני כשנה היכרתי אישה מדהימה. הקשר התחיל כמשהו מאוד לא מחייב ובהמשך הפך לאהבה גדולה. עברנו לגור ביחד ואנחנו ככה כבר חצי שנה.
הבחורה הייתה לפני שהכירה אותי רווקה שחיה לבד ללא כל מחויבויות מעבר לחיים האישיים שלה.
מההתחלה ראיתי שהיא לא מתחברת לילדים בשום רמה שהיא. ראיתי וקיבלתי את זה כי הבנתי שזה קשה להפוך מרווקה תל אביבית לבת זוג של אב גרוש עם 2 ילדים. זה גם לא ממש הפריע לי כי אמרתי לעצמי שאני בכלל עוד לא יודע לאן הקשר הזה יתפתח.
כרגע, חצי שנה אחרי שעברנו לגור ביחד אני מרגיש שלא רק שהמצב לא משתפר, הוא רק מחמיר. מאוד קשה לה עם זה שהילדים אצלי יחסית הרבה (החלוקה היא כמעט חצי-חצי). כשאנחנו לבד בלי הילדים אנחנו בשמיים, נהנים מכל רגע, ממש מאוהבים. כשהילדים אצלי אני רואה שממש קשה לה עם זה ולי קשה לראות אותה ככה.
יש לציין שהילדה בת השנתיים נמצאת בשלב התפתחותי לא קל. מאוד דעתנית, מרבה לבכות ולעשות סצנות.
מעולם לא ביקשתי או ציפיתי שתטפל בילדים, אני לקוח את זה על עצמי באופן בלעדי כשהם איתי. אני עושה את זה באופן מודע כי אני מבין שאין לה שום עניין בזה. היא בחורה כנה באופן קיצוני (דבר חיובי מאו בעיני יש לציין) והיא לא מהססת לספר לי שזה באמת לא משהו שהיא רוצה בו.
היא אומרת שהיא רוצה להיות איתיקון ורק איתי ושקשה לה שכשאני עם הילדים היא מרגישה שאני לא איתה.
מה עלי לעשות?
מצד אחד אני אוהב אותה, מאוהב בה, רואה את עצמי איתה ורק איתה.
מצד שני אני לא חושב שנוכל להמשיך ככה לאורך זמן כשהיא ממש בדיכאון כשהילדים שלי אצלנו.
למישהו יש עצה טובה לתת לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025