ככה - הכרנו בשירות היינו חברים הכי טובים שנה עד שיום אחד הוא התוודה שהוא רוצה אותי הסכמתי והפכנו לזוג. אחרי חודש ושבוע שהוא היה הכי טוב שאפשר הייתי שבועיים במרחק ממנו וכשחזרתי החלטתי להפרד כי הרגשתי שמתאים לי משהו אחר ושאני לא באמת רואה אותנו מתקדמים והכי לא רציתי לפגוע בו .. הוא חזר לבסיס, קיבלתי אותו בחיוך והכל.. וישב עליי כל כך לסיים עם זה אז סיימתי את זה בהכי עדין שיכולתי, הוא קיבל את זה נורא קשה התעצבן סיפר לי שהוא בגד בי ונכנס לתיאורים ממש רדף אחרי לא עזב אותי ועשה לי באמת כל כך רע אבל עדיין לא שפטתי אותו.. רק ביקשתי ספייס, אחרי שהוא לא נתן לי לנשום החלטתי שנחזור להיות ידידים ושוב נתתי לו את הלב בתור ידידה, תמכתי בו השקעתי בו אבל אחרי ארבעה חודשים ההתנהגות שלו הייתה בשפל והחלטתי שאני צריכה שוב קצת זמן לעצמי, כי זה באמת לא קל .. הוא תפס את ההתנהגות שלי כמתנשאת וחשה, קילל אותי בצורה מזעזעת השפיל אותי מול חצי בסיס והפיץ עליי כל כך הרבה שקרים, חילל את השם שלי וזרק לי עקיצות מיניות ניסה לשכנע את חברות שלי שהוא זה שצודק, רדף אחריהן והכריח אותן לשבת איתו בכוח זה בער בי כשחברה שלי אמרה לי שבין לבין הוא הטריד אותה והיינו חייבות לדווח על זה... הוא קילל גם אותה והתנהג אליה מזעזע אחרי הדיווח, ובאמת לא דיברתי איתו שוב.
יש לי גב פה אבל האישיו כשאני רואה את הפנים שלו והכל עולה לי.. כשאנשים מספרים בדיחות על הזוגיות - חברות שלנו ומה שנהיה ממנה.. אני רק רואה אותו וזה או לבכות או להקיא או להרביץ למשהו.. יש בי כל כך הרבה זעם ואני רק רוצה לסלוח לו ולהפסיק להתחרפן כל פעם שאני רואה אותו.. זה פשוט שהוא דיבר איך שהוא רוצה ועוד בתקופה נורא קשה שלי שאיבדתי בפיגוע איש קרוב וגם שהייתי בשנת אבל של אבא שלי... איך אני משתחררת בלי הסליחה שלו בלי הטיפת בושה על כל מה שהוא עשה? איך לרפא את הנפש שלי מהנזקים שלו ופשוט להתעלם מקיומו??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות