ומעוד מצבים שאחרים נלחצים מהם. מעולם לא באמת הצלחתי להבין מדוע שאנשים ניגשים לראיונות עבודה הם נרגשים ונלחצים? לא זכור לי שאי פעם ניגשתי לראיון עבודה והייתי מתוח, או לחוץ או נרגש. רואה בזה פגישה ראיון עבודה ותו לא. התקבלתי סבבה. לא התקבלתי ממשיך הלאה. לרוב, אם לומר את האמת אני מתקבל לעבודות לאחר הראיונות, ואולי הסיבה היא שאני מצליח להתקבל הוא בגלל שאני לא מרגיש את הלחץ והמתח שאחרים מרגישים בעת ראיונות עבודה. פשוט מגיע נינוח לכול ראיון. ראיון עבודה מעולם לא נתפס אצלי כמשהו מלחיץ. או כמשהו שצריך להתרגש ממנו. מעניין ומאתגר אולי אבל לא מלחיץ. צניחה חופשית מלחיצה, באנג'י מלחיץ , אבל לא הבנתי מעולם מדוע יש אנשים מספרים שיום לפני הראיון עבודה הם לא מצליחים לישון בלילה מרוב לחץ והתרגשות, ואני רואה את זה כמשהו נורא תמוה ומוזר. ואומר להם בציניות מדוע? מה אחרי הראיון אתה קופץ לשדוד את הבנק הסמוך? לפעמים אני שואל את עצמי האם זה אני לא בסדר שראיון עבודה לא נתפס בעיניי כלל כמלחיץ? או שרוב האנשים לא בסדר שהם נרגשים ונלחצים מראיון עבודה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות