לפני שבוע איבדתי את אמי. לי ולאמא שלי הייתה קריבה כל כך משמעותית שבכל יום מהרגע שיצאתי מהרחם שלה היא הייתה לצידי. אני בן יחיד ואבא שלי נפטר כשהייתי בן 13, אז זה הגיוני שהייתי ממש קרוב לאמא שלי. ועד שהתחתנתי בגיל 25 אני גרתי בבית שלה. היא הייתה מודל לחיקוי, אישה חייכנית שהתיידדה עם כולם, היא עשתה אותי את הבן אדם שאני, ובלעדיה לא הייתי הבן אדם שאני. אבל משום מה לא הפסקתי לבכות כשהייתי בפרטי ובציבור לעיתים אני גם פרצתי בבכי, זה קשה לעכל לאבד מישהי שהייתה חלק דומיננטי בחיים שלי, עכשיו אני לא בן אדם צעיר, יש לי 3 ילדים וכולם מעל גיל 20. אז אני רציתי לשפוך ולהגיד את המבוכה שלי על זה שאני גבר חצי רגל בקבר אבל עדייו בוכה כמו תינוק, וגם להתייעץ עם אנשים איך להתגבר על האובדן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025