אישה... שלא עשתה כלום עם החיים שלה. דווקא היא נולדה למעמד יחסית טוב לזמנים ההם, אבל תמיד הייתה לה תפיסה מעוותת כזאת ש"העיקר אני עובדת"
והיא מעולם לא פעלה או חשבה להתקדם. אבא שלי עוד לפני שנישאו חשש לגביי המהלך הזה ובלחץ ההורים שלו וההורים שלה הם נישאו. זה התחיל מזה שלאחר שהם נישאו היא הרשתה לעצמה לאכול כמו בהמה ולהשמין כי היא חשבה שאם היא נשואה אז אבא שלי לא יקום ויעזוב. היא מאז היותה אישה צעירה ועד היום ממש מאוד רכלנית... היא יכולה לדבר על אנשים ולנתח אותם במשך שעות אבל כשמציבים פנייה את הבעיות שלה היא מתחמקת ואומרת
"לא רוצה לדבר על זה" היא תמיד במינוסים והלוואות.. האישה הכי גרועה בניהול כסף ועוד בחוסר המודעות שלה היא מנסה לתת עצות לאחרים איך להתנהל עם הכסף שלהם. היא כן עבדה רוב השנים אבל תמיד בעבודות שחורות והייתה לה מנטליות של עבד וגם אם נניח בן דוד שלי שהוא גם אחיין שלה סיפר לה שהוא רוצה למצוא עבודה קלה יותר בתנאים יותר טובים היא אמרה: "אין דבר כזה לא פיזי" בגלל שהיא שבורה היא חושבת שכולם צריכים להיות שבורים כמוהה. גם לאורך השנים נתנתה לי עצות גרועות שמזל שלא הקשבתי לה. היא טוענת שהיא
"קורבן של הנסיבות" כשהיו לה יותר מ30 שנים לנסות לשפר את מצבה. היא גם הפכה להיות עם השנים אישה מאוד מרירה, כול הזמן צועקת, כול הזמן מרגישה צורך להתגונן ולא נעים גם לבקר אותה. עוד המזל שלה שעם הירושה שקיבלה היא קנתה דירה קטנה.. גם דירה לא משהו... אם קצת הייתה חוסכת היא יכלה היום להיות בלי משכנתא. זוגיות יציבה מאז אבא שלי לא הייתה לה. בקיצור כשאני חושב על כישלון היא ישר עולה לי במחשבה. אם נניח היא הייתה דודה שלי ולא אמא שלי אז פשוט לא הייתי איתה בקשר, אבל גם כשאני פתאום לא מתקשר איתה במשך חודש היא מסוגלת גם לבכות בטלפון. מה דעתכם? ללכת עם הרצון שלי עד הסוף ולהתנתק ממנה לחלוטין?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות