יש לי עבר קצת מתוסבך. בגיל 14 העליתי פוסט אובדני ואחר כך הייתי בטיפול פסיכולוגי. הגיע גיל 17 והלכתי לפסיכיאטרית, לא קיבלתי שום אבחנה אבל היא כן רשמה שיש לי תסמינים של חרדה ודיכאון ו־OCD. נשלחתי לאבחון אוטיזם והתוצאה חיובית.
אחרי האבחון הלכתי לפסיכיאטר אחר של מבוגרים כבר סתם כי התעניינתי אם התסמינים האלה הם אבחנות עצמאיות או שזה פשוט קשור לאוטיזם. לצערי עדיין לא קיבלתי את הטפסים, אז לא היה לי מה לתת. הוא שאל אותי מה מצב הרוח שלי ואם בא לי להתאבד. אמרתי שאני לא עצוב מדי ולא שמח מדי, ושאין לי מחשבות להתאבד כרגע אבל יכול להיות שבעתיד מתישהו אעשה את זה כי אני לא אמצא זוגיות.
חשוב לציין שהאמת שכבר די הרבה זמן לא חשבתי על זה, אבל כן ציינתי את זה באבחון וגם לפסיכיאטרית. לא יודע למה ציינתי את זה.
קיבלתי אבחנה של הפרעת הסתגלות ומרשם לכדורים. אני קבעתי תור לפסיכיאטר אחר במטרה לבטל את האבחנה הזאת.
האם העבר הזה יפסול לי סיווג ביטחוני? כי כן יש בו גוון של אובדנות, אבל זה לא איזה משהו רציני שאני כל היום חושב עליו. למעשה אני כבר די מזמן לא חשבתי על זה, אבל חשבתי שבשביל הכנות ראוי לציין את זה כי בכל זאת זה כן משהו שהיה
מעולם לא ניסיתי כלום מן הסתם וזה תמיד נשאר אך ורק במחשבתי
ואיך מעסיקים יתייחסו לזה? או שאין להם זכות בכלל לשאול על דברים כאלה?
הרי הם יראו שבקורות החיים שלי אין שירות צבאי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025