היי
הייתי מטופלת בעניין מסויים מספר חודשים ורופאה בכירה טובה חקרה את הדבר קצת יותר לעומק והבינה מהר שמדובר בעניין אחר והובהלתי מהר לטיפול מחלקה אחרת בעזרתה המדהימה של אותה רופאה. אמרה לי שזאת לא ההתמחות שלה ואני חייבת טיפול התמחות אחר בהול.
מאותו רגע זה כמו כדור שאין לי יכולת שליטה בו.
הכל מאוד מהר. בדיקות מכאיבות מאוד ואני מתייסרת.
במחלקה החדשה כבר החליטו על ניתוח ואמורה להתקיים ועדה בנושא שלי בכדי לתת לזה פורמליות.
למרות ששוב נשלחתי לבדיקות לא נעימות אחרות וגם הן ילקחו בחשבון.
בהתחלה, כהרגלי בדברים אישיים, לא שיתפתי אף אחד. למרות שאני אדם מאוד מאוד חברותי.
בשיחה שלי עם חברה מאוד טובה שלי, אמרה לי ששווה שהפעם אשחרר מושכות ואשתף.
שזה יעשה לי ממש טוב.
סיפרתי לכמה חברות ולכמה מכרים. לא רוצה לעשות מזה שלט חוצות , והשיתוף באמת מינמלי ונחמד כי לא מדובר כאנשים שיתקשרו אלי כל עשר דקות ויחטטו על כל פיפס. אני ממש נמנעת מלספר למשל ליצר בני המשפחה, אני לא רוצה את הלחץ הזה.
גם ככה אני לא מרגישה בשיא שלי.
אבל אני לפני ניתוח. אם לא אספר זה חפירות, סיפורים ומה לא.. אבל מצד שני , גבולות. מדובר בגבולות ההכלה שלי.
גם ככה גם לא מדובר גם בדמויות שיעזרו לי פיזית אחרי ניתוח אבל זה לא השיקול שלי כאן.
לא רוצה את הלחץ.
חברות שלי אומרות לי לשתף. וממש לא בא לי.
מה נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025