היי
יש לי בחורה בעבודה שלצערי הרב אני ממש מאוהב בה. היא נורא ביישנית, מגיעה מבית דתי ומעולם לא היה לה חבר ויכול להיות שההורים שלה טיפה שומרים עליה. עם הזמן התחיל לפתח כלפיה רגשות, אך אני בעצמי ביישן ולא דיברתי אלא רק צחקנו יחד המון ועבדנו יחד באמת בכיף. העניין הוא שאין לי מושג מה היא מרגישה כלפיי... היא נחמדה ודואגת לי המון, ורוצה להיות קרובה אליי - אבל היא נחמדה גם לכולם. היא מעולם לא שלחה איזו הודעה או התקשרה מחוץ לשעות העבודה ולא ברור לי אם זה מפני שהיא מתביישת או כי היא לא מעוניינת בי.
כל פעם שאני מנסה להעלות נושא שיחה של קשר, או התעניינות בה ובחיים האישיים שלה היא מעבירה נושא. אם אני מציע להפגש בערב, היא מתחמקת ומסמיקה. ושוב , הדילמה שלי היא מה גורם לזה - הבושה או שהיא לא מעוניינת... זה אוכל אותי.
הלכתי אליה לפני שלושה חודשים ואזרתי אומץ ושאלתי אם היא מעוניינת בי והיא רוצה לצאת ולהכיר. היא התחמקה ולא הגיבה. כעסתי ונעלבתי שלא הייתה תגובה והיא מצידה בכתה ואמרה שהיא לא "ידעה מה להגיד"... יכול להיות שהיא מפחדת. מתביישת או מתנגדת. לא יודע מה לחשוב...
הנושא הזה אוכל אותי מבפנים. אני עצוב ומתוסכל כי חבל לי לאבד אותה אבל אני ממש בדכאון. אני שוקל לעזוב את העבודה בזמן הקרוב בגלל זה...בינתיים החלטתי להוריד את היחסים בינינו למינימום . קולגות ולא יותר. לא צוחק ולא מדבר מעבר...אולי זה יגרום ללב שלי להתקשות טיפה ולשכוח אותה. אבל אולי היא רוצה אותי והאקט הזה ירחיק אותה...
בחיי שאני אובד עצות.
רעיונות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות