אני עומד בפני שבר עצום.
אני עומד לאכזב.
האמונות שלי כבר לא עומדות בקנה אחד עם אלה של המשפחה שלי, ובמיוחד לא עם אלה של אבא שלי, והתוכניות שלי לעתיד חיי מנוגדות לחלוטין לאלה שצופה לי אבא שלי.
הוא רוצה לחתן אותי, שאקים בית יהודי שומר מצוות, ואני בכיוון אחר לגמרי מבחינת האמונות שלי. אם הוא יגלה שאני כבר לא מאמין, יחרב עליו עולמו. אני גם במצב נפשי די מעורער, ואני לחלוטין לא מוכן להתחתן עכשיו. אני מרגיש נצלן, כי אני לא התגייסתי, ואם אני אתגייס זה ישבור את המשפחה שלי, ואני גם לא חושב שהמצב הנפשי שלי יאפשר את התקופה של השירות, שהיא מלכתחילה קשה, כך שנשארתי נצלן. אני חווה התקפי בכי בלתי נשלטים עד כדי קוצר נשימה, ואף אחד לא יודע כלום על המצב שלי. יש לי מחשבות קשות תכופות, והייתי מעדיף לפתור את כל בעיות חיי, אבל גם זה יהרוס את המשפחה שלי. אבא שלי מאוד רוצה שאפגש עם בחורה מסוימת, אבל אני יודע שאני לא בכיוון הזה, לא מבחינת השקפת החיים הסודית שלי ולא מבחינת המצב שלי. אם אשאר להתחפר במצב שלי זה יוביל אותי לאבדון, ואם אעזור לעצמי ואלך אל אורח החיים שאני צופה לי, זה ישבור את ההורים ואת המשפחה שלי, מלבד ההד שזה יעשה בקהילה. אבא שלי לא יכול לדעת על הדעות שלי. אני כבר חודשים חושב על לדבר איתו, אבל כל מה שאומר לו פשוט ישבור לו את הלב.
בסוף אהיה חייב לדבר איתו.
מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות