יש לי ילדה בת 17 בכיתה יא'. לבת שלי יש סבא וסבתא מהצד שלי, וסבתא אחת מהצד של בעלי. (אביו של בעלי נפטר ממש מזמן)
כואב לי לכתוב ולספר את זה, אבל זאת האמת. ההורים שלי הם אנשים די קרירים, וכשבתי נולדה הם אפילו לא הגיעו לבית החולים לראות את נכדתם החדשה. כשהיא הייתה קטנטנה, ובעלי ואני היינו צריכים גם את העזרה שלהם בטיפול בה, כשהיינו הולכים לעבודה, הם היו מסרבים להגיע בטענה שאין להם זמן ושגם הם עסוקים. את כל העבודה הייתה עושה הסבתא השניה שלה (אמא של בעלי)
עכשיו, כשהיא כבר גדלה, הם רוצים את תשומת הלב שלה. שתתקשר אליהם ותבוא לבקר אותם. אבל היא מתנגדת לכך בתוקף. ומצד אחד אני מבינה אותה, ולא יכולה לדרוש ממנה לעשות את זה כי הילדה לא קיבלה מהם את האהבה שהייתה אמורה לקבל עוד מגיל קטן. אבל מצד שני זה פשוט כואב לי לראות את הבת שלי מתייחסת ככה להורים שלי. היא לא רוצה לשמוע עליהם שום דבר, וכשהיא רואה את מס' הטלפון שלהם על הצג כשהם מתקשרים היא לא עונה. מה שהכי שבר אותי, זה כששמעתי לפני כמה זמן איך מישהו שאל אותה בקשר לסבא ולסבתא והיא ענתה: "איזה סבא וסבתא? יש לי רק סבתא אחת..." אני מאוד מבינה אותה מצד אחד וגם אני נפגעתי מהסיפור הזה בעצמי , אבל מצד שני , אלו ההורים שלי ! אני פשוט נקרעת.. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות