שלום לכל גולשי האתר, זו לא פעם ראשונה שאני כותב פה ואני חייב להגיד קודם כל תודה על כל העצות שלכם! אין עליכם!
אז אני אביאל (שם בדוי) בן 32 מהצפון ויש לי בן בן שנה וחצי שהוא באמת החיים שלי.. ילד מתוק וחייכן שנותן ומקבל מלא אהבה.. :)
לאחותי יש גם בן מתוק בן 9 חודשים והם גרים לא רחוק מאיתנו אז מידי פעם אנחנו קופצים לשבת ביחד והקטנים משחקים בינהם...
הבעיה היא שבפעם האחרונה שבאנו (זה היה השבוע) אחותי הראתה לי איך הבן שלה כבר יכול ללכת ואיזה יופי הוא עומד ומנסה לייצב את עצמו, והבן שלי עדיין זוחל למרות שהוא יותר גדול!
כמובן שפירגנתי ותמכתי באחותי ובבנה ושמחתי בשבילם, אבל זה גורם לי לחשוב שהבן שלי לוזר לעומתו.. ואם הוא יגדל להיות כזה לוזר? מפגר מאחורי כולם?
אישתי אומרת שזו ההתפתחות שלו וכל אחד לומד ללכת בזמן שלו ושאין לי מה לדאוג.. אבל היא לא מבינה שבעתיד נהיה בחתונה של הבן שלנו כשהוא יהיה מבוגר מידי ואחותי תספר איך הבן שלנו מקסים וחמוד והכל ואיזה יופי שלמרות שכל החיים הוא פיגר מאחורי כולם גם הוא התחתן בסוף ואיך היא זוכרת שהבן שלה הלך כבר בגיל 9 חודשים והוא בגיל שנה וחצי עוד לא ידע ללכת!
אני רוצה לציין שאנחנו עושים לו הרבה תרגילים של עמידה ומנסים הרבה ללמד אותו ללכת אבל קשה לו עם זה.. מה אפשר לעשות כדי להתעלם מההרגשה שהבן שלי לוזר ומפגר מאחור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות