אז ככה, אני כרגע בשנת שירות רחוק מהבית ויוצא הביתה רק כל שבועיים ליומיים (שישבת) ,המשפחה שלי מתגעגים אלי ומתקשרים, וגם אני לפעמים מתקשר אבל לרוב אני לא באמת מתגעגע או חושב עליהם ביומיום יותר מכמה דקות וזה מכאיב לי ברמות שאני ככה כי באמת שהמשפחה שלי היא המשפחה הכי טובה שקיימת ולעולם לא החסירו ממני כלום רק נתנו ובשפע ואני גם הילד היחיד של אמא שלי...
אני לא מעט פעמים פשוט כועס על עצמי שאני לא מרגיש געגועים וזה אוכל אותי
גם כשאני רואה אותפ בפעם בשבועיים האלה אני לפעמים מזייף קצת געגוע ורגש
שלא תבינו לא נכון אני אוהב אותם מאוד,הם הכי יקרים לי בעולם אבל כרגע אני חי עם עוד כמה בני נוער בגילי ואני עסוק בהרב משעות היום והיומיום שלי מלא אז קצת קשה לי להרגיש את הגעגועים לקרובים אלי (לעומת זאת לחברים אני כן מתגעגע)...
זה מצב מכאיב ומחרפן אני באמת לא יודע איך להתמודד עם זה
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות