אני לא יודע מה הבעיה שלי...נמאס לי כבר.
השתחררתי על דיכאון ואני כבר חודשיים בבית..הצלחתי לעבוד כמה חודשים טובים באיזה חנות ועזבתי כי כולם היו צבועים כלפיי והיה ממש קשה לתפקד שם.
אני עובר על הרבה משרות ושום דבר לא נראה לי מתאים..הכל קשור תמיד למכירות ומוקדי שירות..דברים שאני לא מתחבר אליהם בכלל. ואם אני כבר מוצא משהו אז אני קובע ראיון ואז מחפש סיבות למה לא ללכת...כי יהיה לי קשה להגיע בתחבורה ציבורית/כי השעות לא נוחות/ועוד סיבות.
ושלא תחשבו שאני סתם מפונק...אני באמת סובל. לפני כל ריאיון עבודה אני לא מצליח להירדם ויש לי כאבי בטן ואני מוטרד ומתבודד...כל הזמן חושב מה יהיה ומה ישאלו ומה אענה..
ברור לי שזה בסך הכל ריאיון עבודה ולא צריך לעשות מזה ביג דיל..אבל אני לא שולט בזה.
ההורים תומכים ואומרים שיהיה בסדר..לא לוחצים עליי ללכת למקום שאני לא רוצה, מבינים את המצוקה שלי..אבל אני מרגיש כמו נטל. בא לי לברוח לחו"ל ולחיות ברחוב..שאף אחד לא יכיר אותי ולא ישאל עליי..שאני לא אפריע לאף אחד. פשוט להתבודד.
יש עוד אנשים כמוני או שאני החולה נפש היחיד פה? אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי...איך אני יוצא מהמעגל הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות