שלום
יש לי ילד מקסים שסובל בשנה האחרונה מהצקות בבית הספר.
הילד מופנם מאוד ולא מרבה לשתף,לפני כחודשיים שמתי לב לסימנים כחולים בידיו ואחרי שדובבתי אותו הוצאתי ממנו את העובדה שהוא נתון לאלימות קשה מצד תלמידים אחרים.
פה מתחילה הבעיה כיצד יש לטפל כאשר אשתי ואני חלוקים.
אשתי המדהימה היא טיפוס רגיל שמאמינה "בדרכי שלום" ואילו אני מוכן ללכת ולצוד את כל מי שפוגע בבני משפחתי.
החלטנו ללכת {לצערי} בדרך שאשתי חושבת שהיא הנכונה.
דיברנו עם המנהלת,מחנכת,הורי התלמידים וכמו שחשבתי המצב לא השתנה אלא החמיר, התלמידים קוראים לו מלשן והאלימות גברה.
דיברנו על להעביר אותו בית ספר{מה שלא פתרון לדעתי} הדבר אפשרי רק בסוף השנה.
בקיצור הגישה "אוהבת האדם" של אשתי לא בדיוק מביאה את הפתרון.
כבר תקופה אני מתאפק לא ללכת מאחורי אשתי לבית הספר להפוך שולחנות ולדבר באופן אישי עם אותם ילדים שמכים את בני, אני אזרח שומר חוק,עובד בעבודה מכובדת, אך שדוחקים אותי לקיר אין לי בעיה להתאמת גם אם הילדים וגם אם הוריהם באם אצטרך.
אשתי כמובן לא מוכנה לשמוע בשום אופן אפשרות כזאת והיות שהמצב לא משתנה אני בהחלט שוקל לעשות זאת על אף התנגדותה.
אשמח לעצות מה עליי לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות