שלום לכם, לפני שאתם עונים אני מבקש לקרוא עד הסוף
לפני שנה התגייסתי לצבא וקיבלתי תפקיד ממש איכותי שכולל יציאה לקצונה. התגייסתי עם המון מוטיבציה, המון אידיאלים והמון רצון לתרום למדינה ולעזור לה.
כל זה לא הכין אותי בשיט לחתיכת הטירוף שהולך בשטחים. תמיד חשבתי שוואלה, זכותנו להקים מחסומים בשטחים כדי שלא יכנסו מחבלים לשטח שלנו. אבל למה אנחנו בונים מחסומים בין 2 ערים פלסטיניות? אין בזה שום טעם!!!
חשבתי שהמצב בשטחים מתבצע מחוסר ברירה ומסיבות ביטחוניות. גם פה חטפתי שוק. לפני שבועיים הזעיקו אותנו להפריד בין פלסטינים למתנחלים שהלכו מכות. רק המשימה היתה מעליבה וזה נשמע שאנחנו צריכים להיות הגננות, אבל זה כלום לעומת מה שהלך בשטח: לא היה באמת מאבק, אלא המתנחלים זרקו על הפלסטינים אבנים והפלסטינים ברחו. ואנחנו היינו אמורים לשמור על המתנחלים כדי שחס וחלילה לא יהיה פלסטיני שיעז להגן על עצמו ולהחזיר למתנחלים כמו שמגיע להם.
ראיתי גם אין ספור מקרים של התעללות בפלסטינים. אני לא מדבר על דברים קיצוניים כמו ירי ברגליים אלא יותר דאחקות כאלה של להוציא למישהו את כל המשאית ולתקוע את כל מי שמאחוריו שעה למרות שברור שהוא לא מחבל. או להתחיל לצעוק באמצע סיור על ילד פלסטיני שכמעט עושה במכנסיים מרוב פחד. אני לא מטומטם, ידעתי שיש מקרים כאלה, אבל תמיד חשבתי שאלה עשבים שוטים, ולא שהמערכת מקבלת את זה כאילו זה בסדר.
אני מרגיש שאם אני אשאר שם אני אהפוך לבהמה כמוהם, מישהו שכשמשעמם לו מציק לפלסטינים. אנחנו השתגענו לגמרי, אנחנו נמצאים במקום שאין לנו שום קשר אליו ושום סיבה להיות בו. אני אשכרה מבין את מי שרוצה לזרוק עליי אבנים, אני נשבע שהייתי עושה אותו דבר במקומו והרבה יותר מזה.
בקיצור אני רוצה להשתמט. זה גדול עליי. אני לא יכול לקחת עוד חלק בעוול הזה. להשתמט?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות